דרכו של יקיר שוקרון הצטלבה עם שמואל הספרי, המחזאי והבמאי בבית ליסין, כששיחק בהצגה "פולישוק" שצברה קילומטראז' של 300 הצגות. "הייתי השחקן היחיד בהצגה שלא שיחק בסדרת הטלוויזיה 'פולישוק'. בהצגה היה לי תפקיד קטן וחמוד (שומר הראש). לשמחתי הספרי התלהב ממני, ובאחד הימים הוא זרק לי: 'אני כותב לך משהו', ולא פירט. הייתי בטוח שהוא מייעד לי תפקיד אורח נחמד ולא יותר", מספר שוקרון. אבל אז הספרי הפתיע, ושכששוקרון קיבל את התסריט הוא גילה כי יועד לו תפקיד ראשי בסדרה "מותק בול באמצע" - הלא הוא זיף, חברה הקרוב והעוזר הפרלמנטרי של מותק.
זיף, חבר ילדות של מותק, גדל עמה במושב. "כשמודיעים למותק שהיא מועמדת לכנסת, אני אומר לה: 'עופי על זה, זה מלא כסף'. אני (זיף) מתלהב מאוד מהסיטואציה ועוזר לה בכל מה שקשור לרשתות החברתיות, שהן המקום שהכי משפיע היום. כל ח"כ - גם במציאות - חייב שיהיה לו עוזר שמפעיל את הרשת עבורו בטיקטוק ובאינסטגרם".
העונה הראשונה, שכללה 13 פרקים, הסתיימה בול ביום הבחירות. וכמו בפוליטיקה, אחד הלוביסטים מציע לזיף הצעה שהוא לא יכול היה לסרב לה, ולמעשה הוא בוגד בחברתו מילדות. אבל - ספוילר - בסוף הם מתפייסים, הוא מתנצל, ומותק מקבלת את ההתנצלות והם ממשיכים לעבוד יחד.
העונה השנייה של "מותק", אותה כתב אריה הספרי, בנו של שמואל הספרי, עלתה לאחרונה עם עשרה פרקים (אפשר לצפות בדיגיטל של כאן). תפקידו של זיף צומצם והוא נראה פחות על המסך. "התאכזבתי קצת. ועדיין, לעבוד עם שמואל הספרי זו מתנה גדולה".
מה שכן נפתח לו - ובגדול - הוא עולם הרשת. שוקרון הפך ליוצר תוכן ברשתות החברתיות, עושה קמפיינים לחברות גדולות כמו "יוטבתה" ו"שטראוס", הצטלם לפרסומת עם אלי פיניש ל"דינמיקה" ועם צחי הלוי ל"גולן טלקום". "אני יוצר תוכן ממקום שבא להצחיק, אני ממליץ על מוצרים בהומור, גם צוחק על עצמי. השבוע, למשל, העליתי סטורי על 'האח הגדול' ובום - 300 אלף צפיות".
הפרסומות שהוא יוצר מורכבות מסרטונים קצרים, המכילים עד ארבעה משפטים כל אחד, בהם הוא מצלם את עצמו. "מזהים אותי ברחוב, אבל אני עדיין לא סופר־מפורסם".
במקביל הוא עובד כצלם סטילס - מצלם בוק לשחקנים, מצלם גם אופנה והריון. "כדי להיות שחקן, אתה חייב שיהיו לך לפחות עוד שני מקצועות נלווים להתפרנס מהם", הוא אומר. עם סיום לימודיו בבית צבי הגיע לתיאטרון בית ליסין. "ציפי פינס חטפה אותי. כבר כשלמדתי אצלה בשנה ב' וג' היא אמרה לי שהיא תיקח אותי לבית ליסין. ואכן, היא התקשרה והודיעה: 'ביום ראשון אתה מתחיל חזרות'".
הוא שיחק על בימת בית ליסין כמעט שש שנים. בשלוש השנים האחרונות הוא לא שם, אך מקווה לחזור לתיאטרון ואף כתב מחזה יחד עם חברו המחזאי אסף שלמה. המחזה התקבל ויוצג באוקטובר בפסטיבל "פותחים במה" לקריאה מבוימת בתיאטרון בית ליסין. עלילת המחזה ("בלי עין הרע" - שם זמני) מתמקדת בכוכב רשת שנעצר בחשד לביצוע מעשים מגונים בקטינות, אירוע המתרחש יומיים לפני חתונתו, וכשהוא שומר סוד גדול - היותו הומוסקסואל.
"המחזה נולד בהשראת מקרה אמיתי שקרה לי", מגלה שוקרון. המקרה המדובר אירע באחד הימים כששוקרון היה בדרכו להצגה "אילוף הסוררת", בה שיחק בבית ליסין, כששוטרים זינקו עליו ועצרו אותו. "זה היה מפחיד. האשימו אותי בהטרדת קטינות ואני לא עשיתי שום דבר. אמרתי לשוטרים: אני הומו, אבל בבקשה אל תספרו - כי אף אחד לא יודע, מעולם לא יצאתי מהארון", הוא משחזר.
"עד היום איני יודע מה הסיפור האמיתי. לא קיבלתי הסבר למה עצרו אותי. בשעות בהן הייתי עצור, ההתייחסות אלי הייתה נוראית. קצין ממוצא אתיופי קרא לי כל הזמן 'שוקרון' כדי להקטין ולזלזל בי כמזרחי. כשאמרתי לו שוב ושוב שאני הומו וככזה אני לא בעניין של נשים ולא הטרדתי אף קטינה, הוא ענה: 'אז מה אם אתה הומו?'. כל הזמן אמר שהוא יודע מה הוא עושה ולא התנצל - גם לאחר ששוחררתי. כעבור יומיים־שלושה כבר צחקתי על המעצר", הוא משחזר.
שכח ולא שכח. המעצר הטראומטי פתח משהו בנפשו של יקיר שוקרון והביא אותו להסתכל על חייו בצורה שונה, ובגיל 27 הוא יצא מהארון. "שמרתי את הסוד בתוכי עד שלא יכולתי עוד. שאלתי את עצמי האם עלי לוותר עלי ולהישאר כלוא בתוך עצמי, או לצאת לחיים האמיתיים", מספר יקיר. בשלב ראשון הוא גילה לאחותו ובהמשך גם לחבריו הקרובים על היותו הומוסקסואל. הקושי האמיתי היה לצאת מהארון מול ההורים.
"אחותי הגדולה יצאה מהארון לפני 12 שנים (כיום היא מתגוררת בניו יורק, נשואה לאשה ויש להן ילדה). היציאה של אחותי הכניסה אותי עמוק יותר לארון. הרגשתי שאני לא יכול לעשות זאת שוב להורי המסורתיים. ראיתי עד כמה היה להם קשה". באחד מביקוריו בבית ההורים נכנסה אימו לחדרו, ובשיחה שהתפתחה ביניהם שאלה את בנה: 'למה אין לך חברה?'.
"משם זה נפתח. הרגשתי שאני בשל ושלם להיות מי שאני גם מול ההורים. כשאבא נכנס לחדר ושאל מה קורה - סיפרתי גם לו. הוא עשה פרצוף כזה של 'אוי'. התחבקנו והלכתי משם די מהר. נכנסתי לקולנוע לצפות בסרט אימה כדי לא להתמודד", מספר יקיר.
ייתכן שהקושי של ההורים נבע, בין היתר, מהעובדה שבתקופת הלימודים בבית צבי היו ליקיר חברות בנות, אותן גם הביא לבית ההורים, ואולי כדי להנכיח כלפי חוץ שהוא סטרייט. "היו זמנים בהם חשבתי שאני בי. אבל הבנתי שאהבה לאשה שונה לגמרי מאהבה לגבר. גיליתי זאת כשהתאהבתי לראשונה בגבר. כמי שבא ממשפחה דתית מסורתית, למדתי בישיבה תיכונית והרגשתי שמשהו בי לא בסדר, שאני שונה. בישיבה היו לי דברים עם בנים וגברים, אבל בראש כל הזמן רצו המחשבות ש'זה מעשה אסור'".
בהגיעו לגיל 17 יקיר שינה גם את יחסו לדת ("אני עדיין מאמין באלוהים"). כשעזב את החינוך הדתי וגילה את החילוניות, הצטרף ל"שכנים של צ'יץ" והייתה לו תגלית נוספת: "יש עוד הומואים בעולם".
"בעת ההיא חסמתי את עצמי בפני ההומוסקסואליות, אמרתי בלבי: 'אני לא רוצה להיות הומו, אני רוצה להיות עם בנות'. וכשהייתי בן 24 יצאתי בפעם האחרונה עם בחורה, הבנתי שאני נמשך לגברים - שזה מה שאני רוצה. הייתה לי מערכת יחסים עם גבר שנמשכה שנתיים, וגם הבאתי אותו להורים. כשנפרדנו אמא שאלה: 'מה קרה? הרי אהבתם?' התקרבתי יותר להורים מאז שיצאתי מהארון".
יקיר שוקרון, 36, מעיד על עצמו שכיום הוא רווק ויוצא לדייטים, אבל אינו מוכן להתפשר באהבה ועודו מחכה לאביר. "גם אם לא יבוא על סוס אלא עם קיה פיקנטו".