שיחזור המאורעות ההיסטוריים
העבודה משלבת חומרים אודיו-ויזואליים מתוך הסרט יחד עם עדותה של לאה רבין המתארת רגע אחר רגע את שקרה ב-4 בנובמבר 1995. כך נרקם פסיפס של דימויים, קולות וצלילים המשחזרים את מהלך ההיסטוריה והאלימות שבה התנגדו כוחות לאומניים לפרויקט השלום.
בין קטעי ארכיון לקול ומוזיקה, ממשיך גיתאי את עבודתו כ"אדריכל זיכרון" ומביא לבמה יצירה המשלבת קולנוע, תיאטרון ומוזיקה. המופע קונן על הרגע המכונן בהיסטוריה הישראלית, בו נגדעה אפשרות אמיתית לשלום.
"עדיפה דרך השלום מדרך המלחמה"
דרך המופע, חושף גיתאי את ההסתה והאלימות שבה נלחמו הכוחות הלאומניים בהסכמי אוסלו עד לרצח, שאת השלכותיו מרגישים עד היום. כפי שמסביר הבמאי: "מאז רצח רבין לפני רבע מאה, הישראלים והפלסטינים מעולם לא התייחסו שוב למורכבות היחסים ביניהם". המופע כולל ציטוטים של רבין עצמו, כמו "עדיפה דרך השלום מדרך המלחמה" ו"שלום עושים עם אויבים קשים מאוד".