"איש החלומות" זהו שמה של תערוכה חדשה ומקיפה שבאה לספר את סיפור יצירתו הענפה והמגוונת, ועל חייו הסוערים של האמן לורנס זיו במלאת 10 שנים למותו. לאחר עבודת מיון ובחלקה גם עבודת שיחזור שנעשתה על ידי בנו הצלם כפיר זיו, האוצרת חנה הרצמן והמעצב ששון קדם, התערוכה תוצג במוזיאון יפו העתיקה החל מה-20.11.
התערוכה הכוללת יותר מחמישים עבודות, מובילה את הצופים לאורך תחנות חייו של האמן, החל מלימודי האופנה אצל ריקי בן ארי והשפעתה על איוריו ולימודי ציור אצל הצייר חתן פרס ישראל, יחזקאל שטרייכמן. "יפו היתה מקום מגוריו ועבודתו, המקום בו הוא חי ויצר רוב שנות חייו, אורחות חייו וחוויותיו בעבר הצטברו לתמונת אישיות מורכבת וייחודית. לורנס צייר את הבגדים וידע ללכוד רגע מסוים בזמן ולהוסיף להם רבדים נוספים. הצגת התערוכה במוזיאון יפו היא בבחינת לורנס שב הביתה", אומרת אוצרת התערוכה חנה הרצמן.
כיצד מתחבר שם התערוכה "איש החלומות" לאישיותו של האמן? חנה הרצמן: "לורנס היה איש של חלומות ושאף כל חייו להגשימם, כשהיה בלוס אנג'לס חלם על ירושלים, צייר את ירושלים שם בנכר והציג תערוכה על ירושלים במסגרת חגיגות 25 לעצמאות ישראל. כשחזר לארץ חלם על ספרד, על ריקודי הפלמנקו ומלחמות השוורים ובעקבות חלומו נסע לספרד וצייר רקדניות פלמנקו ולוחמי שוורים".
לדברי האוצרת לורנס זיו היה איש הרנסנס, בהיותו מושפע מאוד מהתקופה והשפעותיה באו לידי ביטוי בחלק מיצירותיו. "דוגמה בולטת היא היצירה שהיתה תלויה בחדר השינה בביתו והושפעה מ'פרימוורה' של בוטיצ'לי שצייר בשנת 1482. חלק מן הדמויות ביצירותיו של לורנס מזכירות דמויות מיתולוגיות של הנשים כאלות היופי והתשוקה".
לורנס זיו נולד ב-1934 בבגדד שבעיראק עלה לארץ עם הוריו בגיל 8 חודשים. הוא נקרא על שם לורנס איש ערב, הקולונל הבריטי שהיה חברו האישי של אביו. הוא החל את דרכו כאדריכל ומעצב בתים. בפתיחה של מועדון לילה בלאס וגאס ניתנה לו ההזדמנות הראשונה להציג קו אופנה משלו, תצוגת האופנה ההיא הייתה הצלחה גדולה מאוד ועודדה אותו להמשיך ולעצב אופנה בארץ. ב-1978 הוא הפיק במלון שרתון, אירוע "אופנת מדבר" של גלביות ושמלות שעיצב, אותן דיגמנו רונית רינת, אילנה גור וקארין דונסקי. ההצלחה חזרה על עצמה והביקוש לעיצוביו גדל.
לורנס המשיך בבוטיק שפתח לעיצוב שמלות לנשות תל אביב. באותן שנים הוא עיצב קו אופנה ל"משכית" לבקשתה של רות דיין כמו גם לחברות אופנה נוספות. לראשונה בשנת 2000 פגשה האוצרת חנה הרצמן את לורנס זיו ואת עבודתו כצייר ופסל. "הוא ביקש להנציח בפסל "רוח אשה" את חברתו אילנה ביננשטוק תושבת חולון, במסגרת פסטיבל אישה הזמנו אמנים להציג עבודות על נשים והצעתו התקבלה.
הכרתי גם את אשתו נורית ואת בניו, לאחר שיצר את הפסל לזכר בנו עוז ז"ל שנפטר, פסל שנמצא בכניסה לעיר חולון. למדתי להכיר את אישיותו ורוחב ליבו של לורנס כאשר הוא יצר את הפסל "יער גן עדן" לזכרן של בנות חולון שנרצחו בפיגוע בדולפינריום ב-2001. המשפחות ועיריית חולון החליטו אז להציב בשכונת מגורי הבנות גל-עד לזכרן ולורנס הקים פסל מיוחד וספסלים שיאפשרו למשפחות להתייחד עם זכר הבנות.
המחווה שלורנס עשה ריגשה אותי מאוד" מספרת הרצמן. בשנת 1985 לורנס נפגע קשה בתאונת דרכים, פציעה שהשפיעה על יצירתו שהתמקדה מאז בציור ובפיסול. "תאונת הדרכים הייתה נקודת מפנה משמעותית ביצירתו. הוא צייר את עצמו במראות מאוד קשים מהתאונה, בסיטואציות שונות בעת פינויו מהתאונה, בבית החולים, בתהליך השיקום הממושך ובתחושת סוף החיים.
בהמשך הוא הזדהה עם אסון הקורמורנים, שאירע ב-1991 במלחמת המפרץ הראשונה כשהמפרץ הפרסי התמלא בכתמי נפט, לורנס צייר את העופות מכוסים בנפט, חסרי אונים וגוססים לאיטם. גם ציוריו של אישה לוחמת הם בעצם שעתוק של עצמו נאבק על חייו כשהדרך שלו לבטא זאת באה לידי ביטוי בלחימה מול כוחות חזקים ממנו, החיות הטורפות אשר מאיימות על חייו. ושמחת החיים שהייתה לו הלכה והתפוגגה".
לבד ממשיכתו ואהבתו לעולם האמנות, לורנס זיו היה גם חובב מוסיקה. הוא ניגן בקונטרבס ובתופים, הופיע לעתים עם נגני ג'אז בהם דני גוטפריד ואלברט פיאמנטה. בעקבות אהבתו למוסיקה ספרדית הוא נדד שוב ושוב לספרד, נשבה בקסם הפלמנקו שהיווה חלק מיצירתו.
במלאת עשור לפטירתו בשנת 2015 של לורנס זיו פנתה המשפחה לחנה הרצמן בבקשה לאצור את התערוכה לזכרו כמסע זיכרון, אהבה ויצירה. "התערוכה נבנתה כמסלול מעגלי המאפשר ללמוד על פוריותו וריבוי התחומים בהם עסק בו זמנית, ללמוד להכיר את האיש ומאווייו" מסבירה הרצמן.
המסלול מתחיל בשחזור חדר השינה הפרטי בביתם של נורית ולורנס, המשקף את היותו איש משפחה, ובציור התקרה (פרסקו), מחדר השינה נכנסים לחלל בו גלביות לבנות שעוצבו על ידי ששון קדם ועליהן רישומים של לורנס המציגים את הרוח שבנשיות ואת חיבור האישה לעולם כבריאה מתמשכת. באותו הקשר יוצג צילום השמלה האייקונית שלורנס עיצב ושימשה כמקור השראה לגלביות.
ששון קדם שיחזר על פי תמונות חמישה דגמים שמוצגים לצד התכשיטים המקוריים מאוסף התכשיטים שעיצב. "לצערי הקולקציה שיצר לורנס לא נשמרה, לכן ועל פי תמונות שיחזר האופנאי ששון קדם חמישה דגמים מעבודתיו והם מוצגים לצד התכשיטים המקוריים שעיצב" מסבירה האוצרת. מכאן עוברת התערוכה לסדרות של ציורים מתקופות שונות. סדרה של ציורי פלמנקו.
סדרת הציורים "התאונה", "סדרת הקורמורנים", בסדרת "נשים לוחמות" לורנס מעניק ביטוי עז לנוכחות הנשית כלוחמת, ציורים על יהודי תימן וסגנון חייהם וסדרת ציורי ירושלים. "המעגליות מאפשרת ללמוד על המגוון הרב של יצירותיו ותחומי העניין שהעסיקו אותו, שהיו מושפעים מאירועים אישיים ולאומיים בארץ ובעולם" מסכמת הרצמן.
התרעות פיקוד העורף