עם זאת, מאז שביים לפני שמונה שנים בתיאטרון החאן, שם שימש מנהל אמנותי, את הקומדיה האיטלקית “חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק” - ההצגה שאיתה השיק ב-1981 בהבימה את הקריירה העשירה שלו - הוא חדל לביים ונעלם מהבמות.
קסם מאחורי הקלעים
בעקבות עיסוקה של אמו נקשר למחול. “כילד קטן הייתי נוסע איתה להופעות בגלל שלא תמיד היה להם איפה להשאיר אותי לאחר שהם נפרדו כשהייתי בן 3”, הוא מספר. “מאחורי הקלעים היה מקום קסום בשבילי”.
את אביו, אנטול גורביץ’, מיקי העסיק כתפאורן בהצגה “הבית ברחוב שינקין” שביים בהבימה באמצע שנות ה-80. “’היה לי תענוג לעבוד איתך’, הוא אמר לי”, הבמאי משחזר.
“אישית, אהבתי את ניסן למרות שהוא היה מאוד קשוח ולא גמיש”, הוא מספר. “כמורה, הוא לא אפשר לתלמידיו להיות הם ודרש שהדברים יהיו בדיוק כפי שראה אותם. כשהוא נתן לי לביים הצגה בסטודיו, הוא ממש עשה לי את המוות בחזרות”.
גורביץ’ טוען שמעולם לא חלם להיות מנהל אמנותי. “רציתי לעבוד עם להקה קבועה של שחקנים, ואפשר היה מבחינתי לעשות את זה בחאן בירושלים”.
שיחה יומית עם אלוני
התרעות פיקוד העורף