"ההורים שלי עם המחלות שלהם היו צריכים אותי", הוא מנמק. "בינתיים אבי נפטר ואמי נמצאת בידיים טובות. כעת, אני מקווה להמשיך עד שאפסיק לרקוד. אני מרגיש פה בבית יותר מאשר באל.איי, שם גדלתי".
באמצע שנות ה-60, בהיות הלהקה במסע-הופעות בארצות הברית הוזמנו רקדניה האקזוטיים להשתתף בהוליווד בסרט על ישו בכיכוב מקס פון-סידוב. ואז זה קרה, כדברי מרשל. "לאבא שלי, יהודי אשכנזי ממוצא אוסטרי מניו-יורק, היה חבר ישראלי נורא טוב. 'אתה רוצה להכיר תימניות במסיבה?', הוא שאל אותו. והנה אני כאן..."
בקיצור, עובד התאהבה ונשארה בלוס-אנג'לס, שם הקימה תיאטרון מחול משלה והרצתה על מחול באוניברסיטת יו.אל. "גדלתי שם בתור אמריקאי ולא דיברתי עברית", מודה מרשל. "זכיתי לאמא מדהימה, שאחותי, דקלה, שחקנית בלוס-אנג'לס, ואני, היינו הדבר הראשון בחייה והיינו מעורבים במסעות שלה".
"בכלל לא חשבתי להיות רקדן והעדפתי ללמוד פילוסופיה ומדעי החברה באוניברסיטת הרווארד. מבחינתי, היה ברור מי הסטארית במשפחה שלנו ולא עלה על דעתי להתחרות בה".
התרעות פיקוד העורף