100 שנות אחיות בישראל - והסיפור שמעולם לא סופר כך

מהאחיות של הדסה ב-1918 ועד הקורונה והמלחמות: תערוכה חדשה בסינמטק ירושלים חושפת דרך קטעי ארכיון נדירים את הסיפור הלא מסופר של האחיות והאחים - עמוד השדרה האנושי של מערכת הבריאות הישראלית

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
1950 אוסף סרטי ויצו
1950 אוסף סרטי ויצו | צילום: יחצ
5
גלריה

אין לדעת איך הייתה נראית מערכת הבריאות, בלעדי אותן ואותם מלאכים בלבן, האחיות והאחים שמטפלים ומצילים חיים בבתי החולים ובמרפאות, באזרחות ובצבא, ועושים זאת ברוך, בענייניות ובמקצועיות, בהיותם עמוד השדרה של מערכת בריאות מתפקדת. היום (ראשון), נר ראשון של חנוכה (14.12) תושק בסינמטק ירושלים תערוכה מחווה חדשה "סיפור משמרת", החושפת את תולדות מקצוע האחיות באמצעות קטעי ארכיון נדירים ותצלומים מעומק הזיכרון הקולנועי.

התערוכה משקפת את דמותה של האחות ופועלה כפי שהיא מופיעה בסרטים משנות ה-20 של המאה הקודמת, מטפלת בפצועי מאורעות תרפ"ט, ומופיעה בהמשך גם ביומני החדשות, בסרטים תיעודיים, בפרסומות ובסרטוני תדמית, בטיפות חלב, קופות חולים, אחיות בבתי חולים, אחיות בשעת חירום ובצבא, התמקצעות ואקדמיזציה, ועוד.

באסופה ייחודית, המורכבת מקטעי ארכיון וטקסטים, מוצגות כמה מאבני הדרך המרצפות את השביל שנסלל ממשלחת אחיות הדסה שהגיעה לארץ ישראל ב-1918, דרך חומרי ארכיון נדירים, ועד סרטים עלילתיים שמיקמו את האחות בתפקיד הראשי - עדות למקומה המרכזי בחברה המצויה בהתגבשות מתמדת. את האסופה כתבה וערכה העיתונאית נטע הלפרין. "הרעיון לכתוב אסופה על מקצוע האחיות מצא חן בעיני מהשנייה הראשונה.

1969 באדיבות אוסף שירות הסרטים הישראלי
1969 באדיבות אוסף שירות הסרטים הישראלי | צילום: באדיבות אוסף שירות הסרטים הישראלי

ב-2011, לאחר שהמחאה החברתית דאז שככה, כתבתי עבור 'עכבר העיר' כתבה על מגמה שזיהיתי בזמנו - צעירים וצעירות שפונים למקצועות כמו עבודה סוציאלית, הוראה ואחיות (אז עוד קראו למקצוע סיעוד) או אנשים בוגרים יותר שעושים הסבה למקצועות הללו. לבד מהרצון לזכות ביציבות כלכלית איתרתי אצלם ניסיון לטעת משמעות בעבודה, בבחירת מקצוע שיש בו גם תרומה לחברה וגם תחושה של קהילתיות. הנושא המשיך להעסיק אותי ומאז, אחיות והעשייה שלהן לא עברו לי מתחת לרדאר כשביקרתי בטיפת חלב או במרכזים רפואיים" מסבירה נטע הלפרין.

מתוך הזדמנות לחיים, 1950
מתוך הזדמנות לחיים, 1950 | צילום: אוסף הסרטים ההיסטוריים של ויצו

כשפרצה המלחמה עם איראן, האחיות היו אלה שהורידו מחלקות שלמות לאזורים מוגנים - בתל השומר מיילדות יילדו בחניון, בסורוקה האחיות לא הפסיקו לעבוד כשבית החולים הופצץ - אז כן, העשייה של האחיות ייחודית לישראל, אבל באותו זמן הגרעין והמצפן של המקצוע זהים בכל מקום". בעבודתה על האסופה, אחת האחיות שהרשימו ונכנסו ללב של נטע הלפרין היא פרופ' רבקה (בקי) ברגמן, כלת פרס ישראל (1999).

"לא משנה על איזה נושא באסופה קראתי או כתבתי, לבקי ברגמן הייתה איזושהי נגיעה בו. מרתקת במיוחד הייתה הפעילות שלה במחנות העקורים בגרמניה בתום מלחמת העולם השנייה, מטעם הג'וינט. פרופ' ברגמן איתרה ילדים יתומים, גייסה אחיות מקרב הניצולים וגם שיתפה פעולה עם הגרמנים על אף הקושי הטמון בכך, בטח באותם ימים. היא גם ליוותה כשמונים ילדים ממחנות העקורים שנתיים לאחר מכן, בדרכם למשפחות מאמצות בקנדה. היא אדם שהשאיר חותם בכל תחנה שבה עברה ובכל מכלול העשייה שלה".

מתוך יומני כרמל הרצליה, 1963
מתוך יומני כרמל הרצליה, 1963 | צילום: מתוך יומני כרמל הרצליה

על הקשר האישי שלה לנושא האחיות, הלפרין מתרגשת לספר על חברת הנפש שלה רוני אלדר שלפני עשור עשתה הסבה למקצוע האחיות. "בזמנו מאוד הופתעתי מהבחירה שלה, מה גם שהיא הייתה כרוכה בלימודים אינטנסיביים שנמשכו ארבע שנים. הופתעתי עוד יותר כשהיא בחרה במחלקה האונקולוגית באיכילוב. מהר מאוד התברר שזו עבודה שמצריכה הרבה תעצומות נפש, עם לחץ ועומס אינסופי. מאז אני רואה את המקצוע הזה בעיקר מבעד לעיניה - אינסוף עניין, אתגר, מחויבות, שמצריך ממך בכל רגע מאתיים אחוז, את משמעותית מאין כמוך, ובו בזמן את חלק מקבוצה, וחלק מאיזשהו שלם שכל הזמן זז ומשתנה. אני מקווה שבאסופה הצלחתי להמחיש את התובנה הזו" חותמת הלפרין.

התערוכה "סיפור משמרת" היא חלק מפסטיבל הקולנוע היהודי שנפתח אמש (מוצ"ש) בסינמטק ירושלים. הפסטיבל והאירועים הנלווים לו מתקיימים במסגרת יוזמה משותפת של ארכיון הסרטים הישראלי ומינהל האחיות. "בכל שנה בפסטיבל הקולנוע היהודי, אנחנו בוחרים נושא מרכזי להתמקד בו מתוך האוספים המרהיבים של ארכיון הסרטים הישראלי.

התפתחותו של מקצוע האחיות בארץ שזור בסיפור הקמתה של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית, ומחבר את יהדות התפוצות עם הישוב היהודי בארץ. זה סיפור של יוזמה, חלוציות וצמיחה מתמדת, תוך מעורבות ותרומה של דמויות וארגונים יהודיים מרחבי העולם" מדגישה שירה מאירסון, ראש תחום הארכיון הדיגיטלי, ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים.

לצורך הכנת התערוכה התגבשה קבוצת עבודה מתוך צוות ארכיון הסרטים הישראלי (רותם פז פסחוביץ', עינת גולן ושירה מאירסון) שבחרה מבין שפע החומרים, עשרים סרטונים וכ-90 פריימים.

מתוך יומני כרמל 1952
מתוך יומני כרמל 1952 | צילום: מתוך יומני כרמל

אחד הסרטים המוצגים בתערוכה, הוא סרט משנת 1946 על פועלה של הנרייטה סאלד והקמתה של הדסה. ויש גם פריטים נדירים מאוסף בית הספר לאחיות של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, הכולל מזרקים ישנים, משקל תינוק, מדי אחות מקוריים ועוד.

בתערוכה מוקרנת גם עבודת וידאו בעריכת יעל קסטל המשלבת קטעי ארכיון ומוסיקה, הממחישה את האספקטים והטיפולים והמקצועיים של מקצוע האחיות בזמנים ומקומות שונים.

באירוע הפתיחה הערב, יתקיים פאנל מקצועי בהנחייתה של הילה שטרית, מנהלת ההנגשה לקהל הרחב בארכיון הסרטים הישראלי, ובהשתתפות אנשי מקצוע מתחומי האחיות וחקר התרבות הישראלית בהם נטע הלפרין יוצרת האסופה "סיפור משמרת", אביחי ברודץ', אח בבית החולים "שניידר" ותושב כפר עזה, סיון הררי אחות מחוזית בלשכת הבריאות מחוז דרום ופרופ' מיכל וייץ ליפשיץ אחות חוקרת אינפורמטיקה בבריאות שייסדה את ארגון "אימהות ברזל" לאחר שבנה נפצע קשה בעזה.

תגיות:
ירושלים
/
פסטיבל
/
קולנוע
/
סרט
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף