במוזיאון תל אביב תיפתח מחר (שלישי) לאמנות תערוכה מקיפה לציון מאה שנים ל"אובייקטיביות החדשה" (Neue Sachlichkeit) - אחת התנועות האמנותיות החשובות והמשפיעות במאה ה-20.
בתערוכה, בשמה המלא: "סוף היום: מאה שנים לתנועת האובייקטיביות החדשה" ייחשפו לראשונה יצירות חשובות של אמני התנועה, שמרביתן לא הוצגו מעולם בעבר. עבודות רבות עוצמה הלוכדות בחדות את רוח הזמן הכאוטית של תקופה סוערת וקיצונית בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, עם מבט צלול ומפוכח על עידן של חוסר ודאות בחברה מתפרקת ועל רקע חיי הלילה המפתים בברלין הדקדנטית.
התערוכה כוללת כ-130 יצירות - ציורים, רישומים, תצלומים והדפסים - שנוצרו בשנים 1920-1939. בין העבודות יצירות של אמנים מרכזיים בהם ג'ורג' גרוס, אוטו דיקס, כריסטיאן שאד ורודולף שליכטר, לצד עבודות של אמניות פורצות-דרך הזוכות כיום לגילוי מחודש, בהן לוטה לזרשטיין, אניטה רֶה (Rée), דוֹדוֹ (דורותה קלרה וולף) וגרטה יורגנס.
האובייקטיביות החדשה נולדה בתגובה למשבר החברתי, כלכלי ופוליטי, שהניע רבים בחיפוש נואש אחר משמעות ושייכות. היצירות של אמני התנועה נוצרו בצל מלחמה שערערה את ערך חיי האדם, ובתקופה שהתאפיינה בחידושים טכנולוגיים והתנסויות אמנותיות - ובצִדם, משיכה אל חזונות ורעיונות קיצוניים, בהם כאלה שהובילו את גרמניה לאסון הגדול בתולדותיה.
"אמני התנועה ביקשו לשקף בעבודותיהם במבט חד, חודר ומפוכח את המציאות של רפובליקת ויימאר בין שתי מלחמות העולם וסירבו להסתיר את השלכותיה המחרידות של מלחמת העולם הראשונה על החברה הגרמנית. הם נמנעו מביטויים רגשיים ומופשטים של נפש הצייר על הבד. הדיוקנאות שיצרו אינם מפארים את האדם המצויר אלא מקנים לפניו חדוּת ואטימוּת כשל חפץ, אובייקט" אומר האוצר ד"ר נעם גל.
"סוף היום" אינה רק תערוכה על גרמניה של שנות ה-20 ועל אחד הזרמים האמנותיים המשפיעים במאה שחלפה, אלא גם מראָה משקפת לימינו. בחלוף מאה שנים, היצירות הללו מעוררות אותנו להפנות מבט לעצמנו, לקרוא את סממניה של אמנות הנוצרת בצוק העִיתים ולהבין את תכליתה.
הצגת התערוכה היא בעצם הפעם הראשונה להצגתה של תערוכה בינלאומית בישראל מאז ה-7 באוקטובר, והיא התאפשרה בזכות מחווה של האספן הגרמני יאן פישר. "יאן פישר בחר לחשוף כאן את האוסף המיוחד שלו, שיוצא לראשונה מחוץ לגרמניה" אומרת טניה כהן עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות.
"זו זכות לראות את היצירות מוצגות בישראל, במקום שבו הצבעים, הניגודים והרוח שלהם עשויים לעורר נקודות מבט ושיח חדש, לעודד דיאלוג וחיבור בין תרבויות" אומר האספן יאן פישר.
התערוכה "סוף היום" מאורגנת כסיפור על יום בחיי אדם צעיר שחי בברלין לפני מאה שנה - מרגע הקיצו בבית לפנות בוקר, אל עבודתו בסטודיו, ההליכה ברחוב הסואן ועתיר הפיתויים והמתחים, משם לביקור בתיאטרון אוונגרדי, ועד לאיבוד חושים בבר מחתרתי בשעות הקטנות של הלילה. הסיפור שעובד כתסכית מלווה את הצופים באוזניות בעוברם בין פרקי התערוכה, הורכב מרשמים ומחשבות שכתבו אמני התקופה.