חמישה יוצרים ויוצרות יציגו עבודות חדשות במסגרת תערוכת הסיום של המחזור השני של תוכנית הרזידנסי של מרכז אדמונד דה רוטשילד וקרן ריאליטי, שתתקיים במתחם היצירה התחיה 14 בתל אביב, בין ה־25 בדצמבר ל־10 בינואר. אירוע האמנות החותם את מחזור הרזידנסי יכלול פתיחת סטודיו של האמנים המשתתפים, לצד תערוכה קבוצתית חדשה. ערב הפתיחה יתקיים ביום חמישי, 25.12, והנעילה בשבת, 10.1.
במסגרת פתיחת הסטודיו יציגו חמישה אמנים ואמניות פרויקטים אישיים שנוצרו במהלך תקופת הרזידנסי:
דפנה אמירה
אמנית וצלמת, בוגרת תואר ראשון ושני מבצלאל. בעבודתה היא מתבוננת במרחבים ציבוריים וחללי מעבר – מקלטים, חניונים, חדרי מדרגות וחזיתות – ויוצרת מהם מעין רישום מצטבר של קיום. עבודותיה שואבות השראה ממאגרי דימויים תת־מודעים, הנרשמים בצילום בדרכים ישירות ועקיפות.
עוז וירט
בוגר שנקר, דור שלישי במושבה פרדס חנה. מתוך מחקר בפיסול של בד, עשן וענן, פיתח גוף עבודות שמבקש להמיר פיסול לציור. עננת העשן שיצר מושפעת מהמפגש עם מבנה התחיה, ומהמתח בין תעשייה לעשייה – עשן כתוצר לוואי שהופך לנקודת מוצא יצירתית.
טל יצחקי
מעצב רב־תחומי, בוגר עיצוב תעשייתי משנקר. עבודתו נעה בין היומיומי לקדוש, ובוחנת טקסי ניקיון וטהרה – פיזיים וסמליים. הוא מציג אובייקטים שנראים כאילו שייכים לטקס מומצא, אך נוגעים בצורך אנושי עמוק בהתחדשות ובהסרת שכבות.
אמיר כהן
בוגר בצלאל, רואה ביצירה פעולה גופנית של מאמץ ומגע. עבודותיו עוסקות בגוף, בזיכרון ובפער שבין כוח לפגיעות. הוא משתמש בחומרים מעולמות הבנייה – זכוכית, גבס, ברזל ואיטונג – כדי לבחון רגעים שבהם מחוות של ניצחון הופכות לפצע ולזיכרון מתמשך.
מיכאלה מור
אמנית העוסקת בגופניות כמרחב של חוויה וזיכרון. בשנתיים האחרונות עבודתה מונעת גם מאובדן אישי – רצח אחותה שיראל ב־7 באוקטובר. היא מציגה ציורי שמן מרובי שכבות, ללא גבולות מוגדרים, שבהם דימויים מתבטלים ונבנים מחדש מתוך געגוע, אובדן ומתח בין חיים למוות.
“מושבה זמנית”: התערוכה הקבוצתית
במקביל, תוצג התערוכה הקבוצתית “מושבה זמנית”, בהובלת האוצר והמנהל האמנותי אסף הינדן. מדובר בפרויקט מתהווה המבוסס על עקרון של יצירה תלוית מקום (Site Specific): כל עבודה מגיבה הן לחלל התצוגה האלטרנטיבי והן לעבודה שקדמה לה.
התערוכה פועלת כמעין “חדר פרויקטים” שבו נבנית שרשרת מתמשכת של תגובות אמנותיות. כל פעולה מוסיפה נדבך חדש למהלך המשתנה לאורך זמן, בדיאלוג עם מתחם התחיה 14 – מרחב תעשייתי־עירוני של מחסנים, משרדים ותשתיות. שם התערוכה, “מושבה זמנית”, מתייחס לרזידנסי כמצב ביניים: השתלטות זמנית שממנה צומחות עבודות, תודעות ויחסים. כמו פטרייה בסדק של קיר – היא אינה נשארת, אך בזמן קיומה היא משנה את תנאי הסביבה.
הפרויקט פועל תחת הציר הרעיוני Revival / Rebirth (התחדשות / לידה מחדש) – תרגום ישיר לשם המתחם “התחיה” – ובוחן תהליכי טרנספורמציה חומרית ורעיונית, בין סוף להתחלה, בין פירוק לבנייה.
תוכנית הרזידנסי של מרכז אדמונד דה רוטשילד פועלת לקידום אמנים ומעצבים בתחילת דרכם. במסגרת התוכנית מוענק סטודיו משותף, ליווי מקצועי, מענק אישי של 10,000 ש״ח ותקציב להפקת הפרויקטים, לצד פיתוח פרויקט אישי ויצירה קולקטיבית.