הסדרה מבקשת לחשוף את הפנים הפחות מוכרות של העם היהודי - קהילות עצמאיות שלא זכו לחיבוק ממסדי, קבוצות השבות אל היהדות לאחר דורות של ניתוק ושכחה, וקהילות נוצריות שבחרו במהלך מודע להצטרף לעם היהודי. בין היתר יובא סיפורם של יהודי קאיפנג בסין, שהסינים הבחינו ביניהם לבין מוסלמים בשל הימנעותם מאכילת גיד הירך שנאסר לאכילה על ידי יהודים; האנוסים האדומים בברית המועצות, שזהותם נמחקה תחת המשטר הקומוניסטי; השבתניקים (סבוטניקים) רוסים נוצרים שאימצו מנהגים יהודיים במאה ה-18; בני מנשה מהודו ומיאנמר, הטוענים לייחוס לשבט מנשה המקראי; וקהילות מאוגנדה, איטליה ופרו שפנו אל היהדות במאה האחרונה.
"מה שמסקרן אותי ורבים אחרים הוא עצם קיומן של קהילות יהודיות המקיימות טקסים מסתוריים וסודיים. זהו עולם שונה מאוד מהיהדות המוכרת לנו בישראל וברוב העולם המערבי. אלה קהילות מבודדות יחסית, כשהאופן שבו הן מקיימות יהדות הוא ייחודי ושונה. את השונות הזו בחרנו לחשוף בסדרה ולדון בה", אומרת הגר דורון.
אחד הסיפורים המיוחדים שריגשו את דורון לקוח מתוך מחקרה של האנתרופולוגית והיוצרת הדוקומנטרית ד"ר מלכה שבתאי, מנחת המפגש החמישי בסדרה, המספרת שבכל שנה בעשרה בינואר, בשעות הבוקר המוקדמות, חברי קהילת ביתא ישראל מקצ'נה ומסמיין-שואה נפגשים באחד מבתי הכנסת הנסתרים כדי לקיים את מצוות 'פרה אדומה', שנחשבה למצווה חמורה בתקופת בית המקדש.
בארץ ישראל התקיימו בסך הכול תשעה טקסי פרה אדומה עד שהופסקו. אולם קהילת ביתא ישראל, שיצאה לגלות לאחר חורבן בית ראשון, לא ידעה על הפסקת הטקסים, המשיכה וממשיכה לקיים את הטקס באופן קבוע בכל שנה ועד היום, אף שבשנים האחרונות לא ניתן למצוא באתיופיה פרות אדומות.
מעבר לסקרנות המקצועית, העיסוק בקהילות נסתרות אלה נוגע בי גם ברמה האישית ומפגיש אותי עם שאלות של זהות, המשכיות ושייכות ועם האופן שבו אנשים בוחרים לשמר משמעות גם בתנאים של ניתוק וריחוק ולעתים גם במצבי סכנה.
התרעות פיקוד העורף