"מילדות, התנועה בין שפות ותרבויות הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי", הוא מספר. "אם מוסיפים לזה סקרנות ועניין, איכשהו זה הפך אצלי למקצוע. כשהלכתי ללמוד תיאטרון בסמינר הקיבוצים, הבחנתי בצורך של סיפור להיות בהיר וקומוניקטיבי בטקסטים שנתקלתי בהם והם נשענו על תרגום מלפני עשרות שנים, בעברית שנעשתה מיושנת".
ביז'אווי, 47, שנולד וגדל ברמת אביב כבנם של פרופסורית לסוציולוגיה ושל דוקטור לכלכלה, תרגם עד כה כמאה מחזות. האם יש לך קו בבחירת המחזות שאתה בוחר לתרגם? - אני שואל אותו.
"כשמתרגמים כל כך הרבה מחזות, ברור שיש בהם מגוון רחב", הוא משיב. "כך רצות עכשיו בתרגום שלי הצגות 'פרסיליה מלכת המדבר' ו'מעגל הגיר הקווקזי' בהבימה; חשמלית ושמה תשוקה', 'טרטיף', 'אדיפוס' ובקרוב 'קברט' - בקאמרי; 'סיפור הפרברים' ו'קרנפים' בבית ליסין. אני בוחר לתרגם מחזות שיש להם ערך אנושי ותרבותי עם זיקה למקום שאני חי בו. ולא רק, 'אריה הספריה' - מחזה הילדים הראשון שכתבתי, מוצג בהצלחה רבה בבוסטון, כהצגת חובה לתלמידי כיתות ב' בעיר".
כנס השפה העברית ה־19 (9–11.2, היכל התרבות מאיר ניצן, ראשון לציון), הכנס היחיד מסוגו בישראל העוסק בשפה העברית על כלל גווניה, יוצא לדרך ביוזמת ראשון לציון בשיתוף האקדמיה ללשון עברית וייערך השנה תחת הכותרת "מבראשית לבינה". אלי ביז'אווי יקח חלק ב־10.2.25 במושב "העברית משחקת אותה": מושב על התיאטרון העברי שהחיה את השפה, עם ד"ר לאה גילולה, בת חן סבג ויהושע סובול.