"אז בוא נחשוב על פרופורציות, כשכל נסיעה לחו"ל של ראש הממשלה ופמלייתו עולה לנו הרבה יותר", היא מציעה. "אני לא יודעת לשם מה נעשים הקיצוצים בתקציבי התרבות. הרי זה לא עוזר לאף אחד ולא תורם לשום דבר, כשאגב כך הורגים באופן שיטתי את קבוצות התיאטרון. במקרה שלי זה מגיע לקיצוניות - מייצגת קבוצה קטנה, אין לה בית משלה והיא נסמכת על שולחנם של אחרים".
את אומרת "בוודאי!" ו"היא חייבת", אבל כשהמדינה נדרשת להוציא מיליארדים בעבור המלחמה שנכפתה עלינו מאיפה יש לה כסף לתרבות? מה זה קשור? כשתקציב התרבות כולו הוא שני אחוזים בלבד מתקציב המדינה. זה כמו שקיבלת חמש אגורות ומצפים שבכך תציל בית שנופל".
כאן שימקו יורה בליסטרה לעבר ה"חלונות הגבוהים" כאן. "אנחנו חיים תחת משטר שעוין את התרבות", היא מאשימה. "זה לא סוד והם אומרים את זה בריש גלי. הנסיונות להציג את התרבות כעין סרח עודף, הם לא מעשיו, אבל מגיעים לשיאים תחת הממשלה הנוכחית".
בראיון קודם שלך אמרת שמה שאת עושה ב'אספמיה' זה כמו ללכת עם הראש בקיר. והרי לשחקנית מוערכת שכמותך יכלו להיות חיים יותר שלווים לו לא היית מתעקשת על האנסמבל שהקמת!
"כי זאת מי שאני, כנראה, בהיותי מאלה שיוצאים מאזור הנוחות שלהם ועושים מה שהם רואים בו כשליחות אמנותית. אני חושבת שעיקשות היא חלק אינטגראלי מהעשייה של אנשים פורצי דרך".