החוויה מתחילה עוד לפני שההצגה מתחילה. הדלתות כבר נסגרו, האורות מעומעמים, ואז זה קורה: המאחרים. לא אחד. כמה. תמיד עם אותו מבט מתנצל-למחצה של "רק שנייה, זה קטן". הם מחפשים את השורה שלהם כאילו מדובר במפת אוצר עתיקה, מסיטים מבטים בבהלה מצד לצד, דורכים על רגליים זרות, ממלמלים "סליחה סליחה" בקול שכבר אף אחד לא מקשיב לו. המעיל נתקע, התיק מחליק, הברך של מישהו חוטפת מכה. ובדיוק אז - ברגע הכי לא סלחני של הערב - הם מתיישבים.
על הבמה השחקן נשבר, קולו רועד, הדמעות כבר לא משחק. האולם כולו מתכווץ יחד איתו, מחזיק נשימה. ורק המאחר, מנותק מהטרגדיה, כפוף מעל הכיסאות, טרוד בשאלה הבוערת באמת: זה כיסא 12 או 14?
רגע קטן שמכיל בתוכו את כל הפער: בין דרמה שנבנתה חודשים לבירוקרטיה של שורה ומספר, בין כאב קיומי לסדרן עם פנס, ובין אמנות שמבקשת הקשבה מוחלטת למציאות שלא מפסיקה להפריע.
אי אפשר להתעלם גם מהטלפונים. אותם מלבנים זוהרים שמופיעים באמצע סצנה כמו חייזרים קטנים. הודעה, בדיקה מהירה, אולי סתם לראות מה השעה. כאילו הזמן בתיאטרון עובד אחרת, ואם לא נוודא מדי כמה דקות שהעולם שבחוץ עדיין שם - משהו יברח לנו בין האצבעות. הקהל הישראלי לא באמת מתנתק. הוא רק "במקביל". הדרמה על הבמה מתרחשת עכשיו, והמציאות? היא תמיד מבקשת עדכון.
אמנות תחכה, שלפוחית פחות
מחיאות כפיים, גרסת הבמאי
ואז מגיע רגע מחיאות הכפיים, וגם הוא, כמו כל דבר בתיאטרון הישראלי, לא לגמרי מוסכם. עוד לפני שהקהל גיבש דעה, תמיד יש את האחד שמתחיל. מוחא חזק, בקצב נחוש, כאילו קיבל את התפקיד מראש. המחיאות שלו קובעות את הטון ומסמנות לאחרים מתי ואיך צריך למחוא. בהתחלה זה נשמע בודד, ואז מדבק. לעיתים זה מרגש, לעיתים מביך, ולעיתים פשוט מישהו שלא מוכן לוותר על הרגע - גם כשהאחרים כבר מוכנים ללכת הביתה.
ויצאנו להפסקת פרשנים
רועש, חצוף, אבל אכפתי
קל לצחוק על הקהל הישראלי. הוא רועש, חסר סבלנות, לפעמים גס. אבל הוא גם חי. מעורב. לא אדיש. הוא מתעצבן כי אכפת לו. הוא מגיב כי הוא מרגיש. הוא מדבר כי שתיקה ארוכה מדי מלחיצה אותו. בתיאטרון, כמו בחיים, הקהל הישראלי לא בא רק לצפות. הוא בא להשתתף. גם אם לא ביקשו ממנו. גם אם זה מפריע. וזו אולי הסיבה שהחוויה התיאטרונית כאן תמיד טעונה, לעיתים מתישה - אבל לעולם לא אדישה. כי בסופו של דבר, בין תפאורה, תאורה וטקסט - תמיד מתקיים עוד מופע אחד, שלא מופיע בתוכנייה. והוא יושב בכיסא לידך.
התרעות פיקוד העורף