"יש בי גאווה": הראיון האחרון שערכתי עם מתי כספי ז"ל השנה - נחשף לראשונה | דודי פטימר

מתי כספי, מהגאונים הגדולים בתולדות המוזיקה הישראלית, אחראי לשישה עשורים של פעילות פורה ומגוונת, נפטר בגיל 76 לאחר מאבק בסרטן. חזרנו אל מסלול חייו בריאיון שנערך איתו לפני פחות משנה - ומובא כאן לראשונה

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
מתוך המופע מאחורי הצלילים של מתי כספי ז"ל ושלמה גרוניך
מתוך המופע מאחורי הצלילים של מתי כספי ז"ל ושלמה גרוניך | צילום: מיקי צרפתי
12
גלריה

הוא היה אמן טוטאלי שנגע כמעט בכל אפשרות מוזיקלית שהתרבות המקומית הציעה, ובמקביל פתח לתרבות הזו חלונות רחבים אל העולם. הוא היה שגריר סמוי של מוזיקת עולם הרבה לפני שהמונח נטבע כאן, שילב ביצירותיו הארץ-ישראליות צלילים מרוקאיים ודרום-אמריקאיים, נגיעות צועניות ואפריקאיות, רוקנרול, פופ ודיסקו, וכל זאת בלי לאבד זהות מקומית ברורה.

אך גדולתו של כספי לא נמדדה רק ברוחב היריעה - כמוזיקאי, מלחין, מעבד ומבצע - אלא גם ביכולתו ההפוכה, לצמצם מורכבות לכדי רגש מזוקק. המלודיות שלו, חכמות ופשוטות, ידעו לשאת טקסטים ולהפוך אותם לנצחיים. במשך כשישה עשורים פעל כספי והטביע חותם עמוק ובלתי ניתן למחיקה על הזמר העברי.

מתי כספי ז''ל ב-2013
מתי כספי ז''ל ב-2013 | צילום: אלי דסה, למעריב בלבד

ביניהם, "ברית עולם", "מישהו", "איך זה שכוכב", "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", "אחרי שנסעת", "אני מת", "נח", "מקום לדאגה", "אליעזר בן-יהודה", "בלילות הקיץ החמים", "לא ידעתי שתלכי ממני", "עוד יבוא היום", "זה מכבר", "עוד תראי את הדרך", "שלא ייגמר לי הלילה", "לא טוב היות האדם לבדו", "פנקס הקטן", "ימי בנימינה", "הנה, הנה", "שיר היונה".

וגם, "במקום פרידה", "לא דיברנו עוד על אהבה", "ילדותי השנייה", "שיר אהבה (כמו גלגל)", "שיר עם נקי", "מה זאת אהבה", "אלוהים מרחם על ילדי הגן", "נחליאלי", "יום שישי חזר", "ואתם רוקדים", "היא שלו והוא שלה", "לקחת את ידי בידך" ו"אחותי הקטנה" הם רק חלק קטן מהקלאסיקות שתרם לפסקול הישראלי.

גם ברגעים הקשים של חייו נותרה המוזיקה עבורו סלע איתן. וכשמחלת הסרטן גזלה ממנו את היכולת לנגן ולשיר, המשיכו שיריו להתנגן ללא הרף. כספי חדל ליצור, אך המוזיקה שיצר המשיכה לדבר בשמו, עבור כולנו. וכך יהיה גם מעתה, אחרי שקולו נדם בגיל 76.

באוגוסט נערך לו מופע מחווה, אליו הגיע בכיסא גלגלים, וכן בוצעו מחוות טלוויזיוניות, לדוגמה, בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", שהדגישו עד כמה חקוקה נוכחותו בתרבות המקומית. כספי הביע התרגשות מהאהבה וההוקרה שקיבל, וייתכן שזו נחמה: הוא ידע, עד יומו האחרון, עד כמה מוערכת יצירתו. "כתוצאה מהכאבים, היד השמאלית לא מסוגלת לעלות. אני יכול להזיז את האצבעות, אבל בקושי", תיאר כספי בריאיון אחרון שנתן לחדשות 12 ביולי 2025.

הוא הציג את הקושי הרב להניע את ידו השמאלית, המשותקת כמעט. "לכן אני לא מסוגל לנגן - לא גיטרה, לא פסנתר", הבהיר. "כשאתה מסתכל על החיים לאחור, אתה גאה בדרך שעשית?", נשאל אז כספי, והשיב: "כן, כן, כי אני שלם איתה. אני אומר לכל אלה שרוצים להתעסק באמנות - אם יש שני אנשים לפחות שאוהבים את מה שאתה עושה, יש לך קהל. הם אהבו דבר שאתה עשית כי היית נאמן לעצמך, ועל כן תישאר נאמן לעצמך והקהל שלך יגדל".

משתתפי ''הכוכב הבא לאירוויזיון'' במחרוזת שירי מתי כספי
משתתפי ''הכוכב הבא לאירוויזיון'' במחרוזת שירי מתי כספי | צילום: צילום מסך קשת 12

לאורך השנים יצא לי לראיין את כספי בשיחות קצרות, בעיקר סביב מוזיקה. את ריאיון העומק הראשון, וגם האחרון, זכיתי לקיים איתו במרץ 2025, זמן קצר לפני שחשף את דבר מחלתו. חבר משותף כתב לי אז בהודעה: "תיעדת כבר את מתי כספי? חשוב, אין זמן". לא ייחסתי משמעות מיוחדת לניסוח, אבל פניתי לכספי והוא הסכים מיד. קיימנו שיחת טלפון ארוכה, שבמהלכה שאלתי כל מה שרציתי לדעת על המוזיקה שלו - והוא, בסבלנות ובהומור הייחודי לו, ענה על הכל. לפרקים היה רציני ומדויק, לפרקים מתבדח, אך לאורך כל הדרך נותר לבבי ונגיש.

"אתה יודע שרק היום, אחרי עשרות שנים, אני מרגיש שלם עם הקול שלי ומרשה לעצמי לומר שאני מבצע מצוין?", שאל בתחילת שיחתנו. "ככל שאני מתבגר הקול שלי נעשה הרבה יותר טוב. אם תאזין לאלבומים הראשונים שלי תוכל לשמוע את החיפוש אחר הקול, לעומת הדברים האחרונים שעשיתי. יש זמרים שבבגרותם מורידים את הטון כי הם לא מסוגלים לבצע, ואצלי זה הפוך".

כספי נולד ב-30 בנובמבר 1949 בקיבוץ חניתה שבגליל המערבי לאריה ושוריקה ארז'נטרו שעלו מרומניה. אביו עיברת את שם המשפחה לכספי. "גדלתי בקיבוץ בלינה משותפת", סיפר לי. "הייתי האמצעי מבין שלושה אחים (אח ואחות), והיינו בבית הילדים כשההורים בבית נפרד. הייתה מטפלת תורנית, לרוב עולה חדשה עם מבטא זר, שהייתה מגיעה בכל פעם שילד בכה או הרעיש כדי לוודא שהוא יישן. זו הייתה ילדות נהדרת, ביליתי הרבה בחיק הטבע. כמה חודשים אחרי שנולדתי לקיתי במחלת הפוליו ברגל שמאל וביד ימין, והייתה לי דלקת קרום המוח. רגל שמאל שלי נותרה דקה ומגיל 40 היא כבר לא תפקדה".

מתי כספי ז''ל ב-1979
מתי כספי ז''ל ב-1979 | צילום: חנניה הרמן, לע''מ

שאלתי מתי נכנסה המוזיקה לחייו, וכספי סיפר: "בכיתה א' קיבלנו, כל ילדי הכיתה, חליל. השתלטתי על זה די מהר וגם ביקשתי להופיע, אז בחגיגת החנוכה הופעתי בפני כל הילדים וניגנתי על החליל את 'אמי אפתה לי לביבה'. אחרי בית ופזמון השתעממתי, אז זמזמתי קול שני וקיבלתי את מחיאות הכפיים הראשונות בחיי. כילד, אהבתי לצפות בבית ההבראה של הקיבוץ בהופעותיו של אשף המפוחית שמואל גוגול.

כספי למד בקונסרבטוריון בנהריה ובהמשך הרחיב את אופקיו ללימודי מנדולינה וגיטרה. "מהר מאוד התחלתי לשמוע מוזיקה בראש, להלחין בלי לדעת מה זו הלחנה עדיין. בהמשך גם שרתי קצת, אבל לא ראיתי בעצמי זמר", אמר. "אהבתי מאוד מוזיקה והאזנתי לשירים מכל העולם, מה שהשפיע עליי מאוד בלחנים. בגיל 12 הלחנתי שיר ראשון בניחוח שנסון צרפתי ללא מילים. בהמשך למדתי גם לעבד שירים".

מתי כספי ז''ל בבחינות ללהקה צבאית
מתי כספי ז''ל בבחינות ללהקה צבאית | צילום: ארכיון צה''ל במשרד הביטחון

בשנת 1967, בגיל 17, השתתף כספי ב"תשואות ראשונות", תוכנית הרדיו לכישרונות צעירים ב"קול ישראל". שם הוא ביצע והקליט את השירים הראשונים שהלחין, "ליצן כיפורים", "המאושר באדם" ו"חופי זהב". "בשלב מסוים הבנתי שכשיש טקסט מולי, יותר קל לי להלחין", הסביר לי. "מיד אחרי 'תשואות ראשונות' הגעתי ללהקת פיקוד הדרום. היה ברור לי שאני רוצה ללכת ללהקה צבאית כי רציתי לעסוק אך ורק במוזיקה. ידעתי שזה כולל גם מערכונים וקצת משחק, אבל המוזיקה הייתה הדבר העיקרי עבורי".

כספי הצטרף ללהקת פיקוד הדרום ב-1968 והשתתף בתוכניותיה "זמר בדרום" (1968) ו"מעוז א' א'" (1970). "בלהקה ידעו שאני גם מלחין, ולתוכנית הראשונה הלחנתי שני שירים. באותה תוכנית גם שרתי בדואט עם בהירה שלום את השיר 'עלומים'", סיפר. "הפריצה הגדולה שלי כמלחין הגיעה בתוכנית השנייה, שהיו בה להיטים כמו 'בסיירת שקד' ו'אני אצבוט לך'.

השלישייה המשיכה לפעול לאחר שחרורה מהצבא וזכתה להצלחה רבה, שהתבטאה באלבום שאת רוב שיריו הלחין ועיבד כספי. בין הלהיטים באלבום היו "ייאוש פגש ייאוש", "שתי ציפורים" ו"למה לא כל יום שבת". השלישייה הופיעה גם בפסטיבל הזמר והפזמון עם "ציפורים בראש". "רוב החומר היה שלי, והיו שם גם שירים טיפה יותר רציניים מההווי של השלישייה, אבל רוב החומרים שלנו התבססו על הומור", שחזר.

מתי כספי ובועז שרעבי
מתי כספי ובועז שרעבי | צילום: ארכיון צה''ל במשרד הביטחון

עוד המשיך וסיפר: "הוא השמיע לי משיריו, ואני השמעתי לו משיריי, ושמעתי בן אדם מטורף מבחינה מוזיקלית. גם הוא כנראה שמע אצלי דברים שונים, יותר מרגיעים, ואולי מתוך תחושת בטן של שנינו נוצר החיבור הזה, השילוב בין הטירוף לרוגע. זו לא הייתה החלטה מדוברת, לנגן יחד, אלא זרימה טבעית במפגש בינינו. מובן שהתחברנו. לקחנו טקסטים של משוררים והתחלנו להלחין אותם יחד ואת השאר אפשר לכנות היסטוריה. כל היצירה קרתה די מהר".

השניים העלו מופע משותף בשם "מאחורי הצלילים", שתועד גם באלבום פורץ דרך שכלל להיטים כ"ציור", "אחרי שנסעת" ("ואותך"), שכספי ביצע סולו בפסטיבל הזמר והפזמון 1972, "אלוהים מרחם על ילדי הגן", "אבי" ו"בן-גוריון". על אף ההצלחה ברדיו, המופע לא כל כך הצליח בהתחלה. "לקח לו הרבה זמן לתפוס", ציין כספי.

מתי כספי ושלמה גרוניך
מתי כספי ושלמה גרוניך | צילום: אבי צרפתי, במחנה

"למופעים הראשונים באו רק חמישה אנשים, ואותם חמישה המשיכו להגיע באופן קבוע במשך כמה חודשים טובים. היו מקרים שאחד מהחמישה התעכב, אז חיכינו לו כדי להתחיל את המופע. בשלב מסוים התעייפנו מזה, אבל כשממש היינו על סף נסיגה, 'קול ישראל' מצאו לנכון לארגן מופע במועדון צוותא כדי להקליט אותו - וזה הציל את המצב ויצר התעוררות. עבר הרבה זמן מאז שהתחלנו להופיע ועד הקלטת התקליט, כי הקדמנו את זמננו מבחינה מוזיקלית, היינו עוף לא ברור לגמרי. אני הושפעתי מהשיגעונות של שלמה, והוא הושפע מהשקט שלי, ויצא משהו מוזר, אבל גם יפה, ופתאום זה תפס תאוצה וקהל התחיל לבוא", אמר כספי.

"הוא שדרג אותו מהופעה להופעה וזה הפך ל'Lover, Lover, Lover'. ליוויתי את לאונרד על הגיטרה. אני זוכר שבסיני, ברפידים, חיילים חוזרים מהקרב ואני מלווה את לאונרד מבצע את 'כמו ציפור על חוט תיל'. הוא יותר צעק מאשר שר את זה, וכשהשיר הסתיים, החיילים מיד נסעו לכיוון תעלת סואץ. ככה הסיפור חזר כל היום. בסוף היום הגענו עם אחת המשאיות לצד השני של התעלה ומצאנו את עצמנו עוזרים לסחוב פצועים על אלונקות להליקופטרים", סיפר כספי.

מלחמת יום הכיפורים, מתי כספי ולאונרד כהן
מלחמת יום הכיפורים, מתי כספי ולאונרד כהן | צילום: רון אילן, ארכיון צה''ל ומערכת הביטחון

זמן קצר אחרי תום המלחמה, ב-1974, הוציא כספי את אלבום הסולו הראשון שלו ("מתי כספי"), שכלל שירים שביצע כבר במסגרות שונות, לצד שירים חדשים. "לא היה לי כסף להפיק אלבום, אז כדי לחסוך כסף של נגנים ניגנתי בכל הכלים", אמר. "רציתי מאוד להקליט. אמרתי לאולפני 'טריטון' בתל אביב שאין לי חברת תקליטים. הגענו להסכמה שאני אנגן בכל הכלים והם ילמדו להקליט יותר טוב מבחינת סאונד. בלהקה הצבאית התוודעתי לתופים, לבס, לחליל, לקלרינט ולסקסופון, והתאמנתי תוך כדי הנגינה באלבום. בתקליט השני שלי, התקליט הידוע עם צילום הפעמון (1976), ניגנתי בכל הכלים מתוך רצון ולא מתוך חוסר ברירה. אז כבר הייתה מאחוריי חברת תקליטים והיה לי גב כלכלי".

אהוד מנור ומתי כספי
אהוד מנור ומתי כספי | צילום: אורי קובה

"ההאזנה למוזיקה מכל סגנון והסקרנות התמידית לחקור צלילים ולחנים הובילו אותי להתעסק בכל כך הרבה סגנונות מוזיקליים", הסביר לי את רב-גוניותו. "אני אוהב רגאיי, פופ, רוק, פאנק, מוזיקה קלאסית, מוזיקה ברזילאית, מוזיקה צרפתית. אוהב הכל. אני יודע שכל עוד אני נאמן לעצמי, הקהל שלי יהיה נאמן למוזיקה שלי. תמיד עשיתי מה שאני רוצה במוזיקה, בלי פשרות. לא חשבתי אף פעם על המישור המסחרי, אלא הסקרנות הובילה אותי להגשים את השאיפות המוזיקליות שלי".

באותו ריאיון אמרתי לכספי שאנשים שעבדו איתו אמרו שהוא גאון, אבל שקשה לעבוד איתו. "אני 'דיקטטור' במובן זה שאני חייב להיות עם שליטה מלאה ושלא אוותר עד שלא אשיג את הסאונד שאני מרגיש בראש שלי", הוא הגיב. "לא אמרתי שאני אדם קל, אבל המוזיקאים שאני בוחר לעבוד איתם ושבוחרים לעבוד איתי מאוד מכירים אותי ואת השיגעונות שלי, אז אנחנו מסתדרים".

אי אפשר לכתוב על כספי בלי להתייחס ל"חצי השני" האמנותי שלו, שותפו הצמוד ביותר ליצירה, אהוד מנור. "אהוד ואני זו הייתה כימיה שאי אפשר לתאר במילים", אמר לי. "הטקסטים שלו ללחנים שלי יוצרים הרגשה שאנחנו כותבים יחד. המילים שהוא כתב למנגינות שלי התלבשו כמו כפפה ליד. הוא הנפש התאומה שלי, ונשמתי תמיד תהיה צרורה בנשמתו. מעולם לא תיקנתי לו מילה כדי שתתאים ללחן והוא מעולם לא תיקן לי תו כדי שיתאים למילים. הוא חסר לי".

מתי כספי בהופעה עם ריקי גל, 1988
מתי כספי בהופעה עם ריקי גל, 1988 | צילום: הנס אנגלסמן

ברזומה של כספי, זוכה פרס אקו"ם למפעל חיים, יותר מאלף שירים שהלחין ועיבד, 18 אלבומי סולו ועוד עשרות אלבומים שבהם השתתף כמלחין, כמעבד וכמבצע. ובל נשכח את מערכונו המיתולוגי "מוריס והיונים" שהיה לקלאסיקה קומית. כספי היה גם שופט בפאנל הראשון של "כוכב נולד" וכן שימש מורה בתוכנית הריאליטי "בית ספר למוזיקה".

"התרבות לא נמצאת על סדר היום, וחבל שכך. העם חי מהתרבות, ואם תיקח לו את התרבות, הוא יתפרק. ואתה רואה את זה עכשיו. תחנות הרדיו היום לא נותנות כבוד לאמנים ותיקים, אין את מצוות 'והדרת פני זקן'. כולנו היינו פעם צעירים, ועכשיו, כשאנחנו מבוגרים, אנו זקוקים לחיבוק הזה גם מהתקשורת", אמר לי כספי.

מתי כספי ז''ל
מתי כספי ז''ל | צילום: ארכיון צה''ל במשרד הביטחון

"אתה מתחרט על משהו בקריירה?", שאלתי. "לא, אני שלם עם כל החלטה אמנותית. עשיתי ואני עושה מה שנכון לי", כספי היה נחרץ. "יש בי גאווה שהצלחתי להעשיר ביצירות שלי את הנפש של אנשים אחרים".

מתי כספי והפילהרמונית, 2011
מתי כספי והפילהרמונית, 2011 | צילום: יהונתן שאול

כספי עלה לכותרות גם בשל התבטאויותיו הציבוריות: באוקטובר 2020, כשמגיפת הקורונה הייתה בשיאה, הוא הודיע שהוא עוזב את הארץ לפירנצה בגלל מדיניות הממשלה במשבר הקורונה. הוא התנגד לתו הירוק, סירב להתחסן ואף הגיש עתירות לבג"ץ נגד הסגר וההגבלות שהוטלו. ב-2022 כספי שב לישראל. ב-2024, בעת מלחמת "חרבות ברזל", הוא העלה פוסט שבו טען כי מתקפת הטרור של חמאס התרחשה עקב בגידה בתוך מערכת הביטחון הישראלית.

בפברואר 2019 כספי הודיע שהוא סובל ממחלה אוטואימונית שפוגעת בראייה ובשמיעה, ובמאי האחרון הודיע, כאמור, על התמודדותו עם מחלת הסרטן. "אני מקווה מאוד לחזור להופיע ולנגן. כרגע אני לא רואה את זה", אמר אז בריאיון ל"ידיעות אחרונות". "היה והבראתי - אני מיד ממשיך מאיפה שהפסקתי". כספי הלך לעולמו בלילה שבין שבת לראשון השבוע, בבית החולים איכילוב בתל אביב.

תגיות:
סרטן
/
מתי כספי
/
מוזיקה עברית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף