פתיחת המוזיאון במשכנו החדש היא חלק ממהלך אסטרטגי של עיריית חולון לחיזוק המוזיאונים ומוסדות התרבות בעיר באמצעות חידושם והעברתם למתחם התרבות המרכזי בעיר - המדיטק.
המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס אמון על איסוף, שימור, מחקר, תיעוד והצגה של קריקטורות וקומיקס, ופועל לקידום תרבות הקריקטורה והקומיקס בישראל לצד חשיפת יצירות מרחבי העולם. קיום שיח פתוח וטיפוח קולות מגוונים הם מאבני היסוד של המוזיאון, והוא משמש בית לכנסים, פלטפורמה לאמנים, זירה לתחרויות ולפעילויות מגוונות. במוזיאון מוצגות תערוכות קבע לצד תערוכות מתחלפות בתחומי הקריקטורה, הקומיקס וההומור החזותי, והוא מחזיק ארכיון ייחודי בקנה מידה עולמי.
לכבוד הפתיחה המחודשת יפתחו ארבע תערוכות חדשות: "גיבורים כחול לבן" עבודות של כ-50 מאיירים ומאיירות ישראלים המציגים את הפרשנות שלהם לנושא גיבורי על מכל הסוגים והתקופות, "זוכי פרס עיפרון הזהב" רשימת זוכי הפרס מראשית המוזיאון ועד ימינו המבליטה את מגוון הסגנונות, הגישות והקולות שהעשירו את הז’אנר, "חלוצי הקריקטורה העברית" - מחווה לדורות של קריקטוריסטים שהפכו את הקריקטורה לכלי ביטוי מרכזי של הזהות הישראלית ו"מציירים צחוק – תערוכה פעילה" תערוכה אינטראקטיבית בה מוצגות השיטות הקומיות המשמשות קריקטוריסטים, פרי יצירתם של צמד הקריקטוריסטים ניר מולד (נירמו) ועמוס אלנבוגן.
בנוסף, קיר דיוקן מצויר ענק מאת הקריקטוריסט יונתן וקסמן, המוקדש ליוצרי הקריקטורה והקומיקס הבולטים בישראל וליצירותיהם מראשית המאה ה-20 ועד היום.
"גיבורים כחול-לבן" - גיבורי-על בקומיקס ובאמנות הישראלית
אוצר: יובל כספי
מציאות המלחמה של השנתיים האחרונות הקנתה למושג הגבורה תפקיד חיוני בשיח הציבורי. "לידתם" של גיבורים וגיבורות מתוך העם איפשרה לנו להתמודד עם מצבי הקיצון ומצוקות התקופה. רגע זה מזמן אותנו, כמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, לבחון מהו מקומו של גיבור-העל בקומיקס המקומי.
גיבורי-העל מסכלים את מזימות הרשעים ברגע האחרון וחשוב מכל – הם עומדים לשירות האנושות כולה ומשיבים את הסדר על כנו. בארה"ב גיבורי-העל הציפו את תרבות הצריכה והיוו נדבך משמעותי בתרבות הפופולרית – בקומיקס, בטלוויזיה ובקולנוע. למרות החותם הכביר שהותירה כאן התרבות האמריקאית, הקומיקס הישראלי לא הצליח לבסס מסורת של גיבורי-על "תוצרת הארץ".
התערוכה גיבורים כחול לבן בוחנת את הניסיונות לכונן גיבורי-על בקומיקס הישראלי. בתערוכה מוצגות עבודות של כ-50 מאיירים ומאיירות, אמנים ואמניות ישראליים, המציגים את פרשנותם לנושא גיבור-העל.
התערוכה "גיבורים כחול לבן" מבקשת לשרטט את הניסיונות לייצר גיבורי על בקומיקס הישראלי. בתערוכה מוצגות עבודות של כ-50 מאיירים ומאיירות, אמנים ואמניות ישראלים, המציגים את הפרשנות שלהם לנושא גיבורי על. התערוכה מחולקת ל 3 חללים, כל חלל מוקדש לגיבורי העל הישראלים.
חדר גיבורי העל שלנו – מראשית הופעתם בקומיקס, בטלוויזיה ובקולנוע, מילאו גיבורי העל צורך בסיסי של מיליוני בני אדם. הם אפשרו להימלט מן הניכור, מהמלחמות ומחרדות היום-יום של העולם המודרני אל עולם פנטסטי שבו נפתרים דברים באורח פלאי ושהצדק והטוב מנצחים בו תמיד.
ובכל זאת, גיבורי העל של תקופתנו מאופיינים בתכונות המבדילות אותם מגיבורי המיתולוגיה. סופרמן, באטמן, ספיידרמן, קפטן אמריקה ואחרים ניחנו כולם ביכולת על-טבעית אחת לפחות, המבדילה אותם מהאנשים הרגילים. הם סיכלו את מזימות הרשעים ברגע האחרון כמובן וחשוב מכל – הם עמדו לשירות האנושות כולה בכל מקום בעולם. התערוכה "גיבורים כחול-לבן" מצדיעה להם ומזכירה לנו שאנחנו אומנם נראים רגילים אבל אנחנו עם של גיבורי על.
גיבורי החיל וגיבורות המלחמה - מאז השבעה באוקטובר 2023 נגדעו בטרם עת חיי היצירה של אמנים ואמניות צעירים וכישרוניים. התערוכה מציגה איורים, עבודות קומיקס וקריקטורות של גיבורים וגיבורות שהזכות לחיות חיים של יצירה וכישרון נלקחה מהם באכזריות.
התערוכה מבקשת להנציח את היוצרים והיוצרות, להכיר לקהל את הכישרונות הייחודיים שאבדו ולהעניק להם את הבמה הראויה. המוזיאון פנה למשפחות השכולות והן ניאותו להשאיל את היצירות המקוריות והיקרות מכול. בתערוכה יוצגו עבודותיהם של ענבר הימן (PINK), רויטל ברונשטיין (Navy Bird), ניב תל צור, יונתן חצור, ענר שפירא, גיא עזר ואיל מאיר ברקוביץ זכרם לברכה.
חדר גיבורי התנ"ך – דמויות תנ"כיות כמו שמשון הגיבור, דוד המלך ומשה רבנו היו השראה לדמוית המופיעות בתערוכה "גיבורים כחול לבן".
זוכי פרס עיפרון הזהב וחלוצי הקריקטורה העברית באוצרות ועריכה מחודשת של מיכל קורמן ואמנון זילבר
פרס עיפרון הזהב מוענק מדי שנה על ידי המוזיאון לבכירי הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל, כהוקרה למפעל חייהם ותרומתם לעולם הקריקטורה והקומיקס. הפרס מהווה הכרה בהשפעה תרבותית משמעותית ובתרומה לפיתוח השפה הוויזואלית הישראלית לאורך השנים.
התערוכה מציגה את רשימת זוכי הפרס מראשית המוזיאון ועד ימינו, ומבליטה את מגוון הסגנונות, הגישות והקולות שהעשירו את הז’אנר. הזוכים בפרס- שמוליק כץ, פרץ ויינרייך, יעקב שילה, דידי וצילה מנוסי, יעקב קירשן, אדר דריאן, דן פתיר, ג'קי ג'קסון, מירה פרידמן, ארנון אבני, דני קרמן, מושיק לין ונעם נדב.
חלוצי הקריקטורה העברית / בעריכה מחודשת של מיכל קורמן ואמנון זילבר.
הקריקטורה הישראלית מלווה את תולדות הארץ מראשית ימיה ועד היום – מתעדת, מפרשת ומגיבה על רגעים מכוננים בתולדות העם והמדינה. בעט, בעיפרון ובמכחול הצליחו הקריקטוריסטים לדורותיהם לשלב בין הומור מושחז, ביקורת חברתית ופרשנות פוליטית מקורית, וליצור שפה חזותית ייחודית לישראל. נושאי הקריקטורות – חיים יומיומיים, מאבקים, תקוות, עימותים והווי ישראלי עשיר – שיקפו את רוח התקופה ויצרו ארכיון חי של התרבות המקומית.
מאבות התחום – אריה נבון, יוסף בס דוש (קריאל גרדוש), זאב (יעקב פרקש), פרידל שטרן, שמוליק כץ ועד יוצרים עכשוויים, נרקם פסיפס של קולות, סגנונות והשקפות עולם.
התערוכה מציגה מחווה לדורות של קריקטוריסטים שהפכו את הקריקטורה לכלי ביטוי מרכזי של הזהות הישראלית – כלי שממשיך לצייר, לצחוק, ולשאול שאלות נוקבות גם במאה ה-21.
מציירים צחוק
תערוכה פעילה פרי יצירתם של עמוס אלנבוגן וניר מולד/ אוצרות: מיכל קורמן ואמנון זילבר
התערוכה "מציירים צחוק" היא תערוכה פעילה, פרי יצירתם של צמד הקריקטוריסטים ניר מולד (נירמו) ועמוס אלנבוגן. בתערוכה מוצגות וממוחשות השיטות הקומיות המשמשות קריקטוריסטים קומיים, ובהן היפוך קומי, שבירת ציפיות, משחקי מילים, פאנץ' ויזואלי, יתרון הידיעה ועוד.
בתערוכה מוצג קיר קריקטורות קומיות ("גג-קרטונז") שציירו נירמו ואלנבוגן, ולצדו שירבוטים וסקיצות מקוריות. בנוסף, התערוכה כוללת חמש עמדות הפעלה אינטראקטיביות המזמינות את המבקרים להתנסות בעצמם ביצירת קומיקס, ללמוד על שימוש בהבעות פנים, בועות דיבור, רקעים וצירי זמן, ואף לשבת ליד שולחן אור וליצור קומיקס אישי משלהם.
נעילת התערוכות: 31 באוגוסט
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס| רחוב גולדה מאיר 6 חולון
לפרטים נוספים:https://cartoon.org.il/
כרטיס: 10-20 ש"ח . במהלך פברואר 2026 הכניסה תהיה חופשית
שעות פעילות: ימי ב', ד': 10:00-13:00| ימי ג', ה': 17:00-20:00
יום שבת: 10:00-15:00| ימי א' ושישי המוזיאון סגור
התרעות פיקוד העורף