"אני אוהב לשיר, שירים מאד מרגשים אותי. שאלתי את עצמי: 'איך אשמיע את הקול שלי?' אבל די מהר הבנתי שבתפקיד הראשי אוכל להשמיע את קולי באופן שיעיד על המהות והאישיות של ברנרדו, לאו דווקא באופן מוסיקלי. עם הזמן התאהבתי ביכולות של ברנרדו לצעוק את הכאב שלו", הוא מסביר.
כמו שאומר המשורר: 'אדם צועק את שחסר לו'. יש בזה משהו משכנע ומלהיט לשחק, ומבחינתי יש בזה גם משהו תרפויטי. בניגוד לאחות ובת הזוג שלו שרוצות לפרוץ את התקרה במקום החדש אליו היגרו, ברנרדו מייצג את העולם הישן, על אף שהוא הגיע מפורטו ריקו לאמריקה כדי לשפר את חיו הוא אינו מצליח. במאבקו מול חבורת הג'טס ומנהיגה טוני, הוא נסחף לאלימות ומתדרדר לכל ההרגלים הרעים וזה נגמר לא טוב בשבילו".
התפקידים הראשיים ב"סיפור הפרברים" בנוסף לשירה, מחייבים את השחקנים והרקדנים להיות בעלי כושר גופני משמעותי בתנועה וריקוד על הבמה.
המחזמר שהגדיר מחדש את ז'אנר מחזות הזמר מתרחש בשנות ה-50 של המאה הקודמת באפר וסט סייד בניו יורק שכונה של אנשי המעמד הכחול, ובמרכזו יריבות בין שתי כנופיות רחוב - "השארקס" וה'ג'טס".
מוצאם של חברי השארקס מפוארטו ריקו המתעמתים עם הג'טס, בני מעמד הפועלים ממוצא פולני אמריקני ובראשם טוני, כשבמהלך העלילה והעימותים חל מפנה בלתי צפוי, כשטוני מתאהב במריה, אחותו של ברנרדו יריבו המושבע מה'שארקס'.
הראל ליסמן בן ה-34 מגיע לתפקידו הראשי המוביל במחזמר, כברנרדו, עשר שנים לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשחק בסמינר הקיבוצים. לאורך הדרך הוא שיחק ב"רנט", "סוף העולם שמאלה", "לעבור את הקיר" ועוד.
"היו לי תפקידים מובילים אבל הדרך היתה רצופה בתפקידים בינוניים, והיא נבנתה צעד צעד. עכשיו ב'סיפור הפרברים' אני קוצר את הפירות של העבודה הקשה. לוקח זמן להיות בפרונט. לוקח זמן להבשיל וזה לא רק עניין של כישורים אלא גם תהליך תודעתי פנימי רוחני לבנות את עצמך להיות במקום שיכול לתת ולדעת לקבל אהבה. אני אוהב שזה קרה לי לאט לאט. כמובן שלאורך הדרך גם הייתי מתוסכל אבל עדיין כל הזמן עבדתי. נלקחתי מיד מבית הספר למשחק והתפתחתי".
בשלב זה ועם ההצלחה המענגת, ליסמן נותר רעב וסקרן לגבי התפקידים הבאים שיבואו. "אלדד הבמאי אמר לי 'אתה לא פשוט לליהוק'. פעם הייתי נעלב מאמירה כזאת, לא חיבקתי את היחודיות שלי. היום אני מכבד את הייחוד שלי. אני גבוה, מזרחי ואשכנזי יש לי גבריות מסויימת, אני רוקד ושר וכל מיני דברים".
הוא בן להורים מ"נישואים מעורבים". דור שלישי לסבים ניצולי שואה מפולין ("סבתא פאני הסבתא הפולניה שלי, היתה דברנית בלתי נלאית, סבא שאיבד את כל משפחתו בשואה היה שתקן. כל מה שידעתי עליו היה ממה שסבתא פאני סיפרה") ומצד אמו הסבים שלו עלו מתימן.
"ההורים שלי הם 'טוני ומריה' תימניה ופולני שגרו בלוק ליד בלוק, אבל בסופו של דבר התחתנו באמצעות שידוך שעשתה ביניהם חברה משותפת. בדור שלהם זה היה עניין", הוא אומר אבל מדגיש שהוא נושא בגאווה שתי זהויות ושני דגלים: דגל התימניות ודגל השואה כבן הדור השלישי. לא היה לי מושג מהבית שזו סיבה לפילוג להפרדה וצבירת כוח פוליטי. אמנם כשגדלתי אמא שיתפה וסיפרה לי מסיפורי הגזענות שחוותה, על הסללה בחינוך כשרצו לשלוח אותה ללמוד תפירה בבית ספר מקצועי, אבל היא נלחמה ולמדה בבית ספר עיוני שברובו היה מאוכלס בתלמידים אשכנזים והיו מקרים שהדירו אותה ולא הזמינו למסיבות בגלל מוצאה.
לשמחתי לא ירשתי מההורים שלי רגש נחיתות או דיאלוג המתבסס על מזרחי אשכנזי. למרות מה שחוותה אמא לא נתנה לזה לנהל אותה. לא היה בה כעס ועלבון או תחושת קורבנות. היא עבדה כמפקחת במשרד החינוך בתחום הגיל הרך".
הראל הוא הבן האמצעי "סנדוויץ קלאסי". לדבריו היה תמיד ילד אמנותי ויצירתי פרפורמרי במוסיקה ומחול והופעות בסלון הבית. בנוסף הוא גם כותב "יש לי שירים שכתבתי כבר בכיתה ב'".
תקופה ממושכת הוא היה רקדן עד שאעז לפתוח את הפה ולהיות גם זמר, שירת בלהקת חיל חינוך ובהמשך התקבל לבית ספר למשחק. לאחרונה הוא מתמקד במוסיקאי שהוא. לפני שנה הוציא אלבום בכורה "פה" עם שירים שהוא כתב והלחין. ובקרוב גם יוציא סינגל ראשון מאלבום חדש. בנוסף, בשנה האחרונה הא כתב הצגה וסדרה.
ליסמן גם צילם סרט אמריקני ישראלי שעדיין לא עלה למסכים ובמרכזו סיפור על צעירה שמתגנבת ל'תגלית' והוא בתפקיד המדריך של 'תגלית'. "למדתי לקבל את העובדה שאני לא דבר אחד אלא עושה כל מיני דברים. יצירה היא המהות שלי. אני כותב, שר, רוקד משחק".
הוא יצא מהארון בתחילת הזוגיות שלו עם ליאור תבורי: "ההורים והמשפחות שלנו תומכים ואוהבים אותנו. ההורים שלי לא הופתעו". מאז הקורונה ובחמש השנים האחרונות הם שואפים ועסוקים גם במסע שלהם לקראת הפיכתם להורים. עם ההמתנה המתישה לפונדקאות, האכזבות, שברון הלב, וההוצאה הכספית הגדולה.
עתה הם אוחזים בתקווה שזה יקרה. "אני רוצה להגיד שאנחנו באמת בשלים להורות. התחלתנו את התהליך לאחר החתונה שלנו והיינו בהתרגשות גדולה. אחד השירים באלבום החדש שלי נקרא 'שני פסים'. משמעו כידוע הריון. אומרים שאף פעם זה לא זמן טוב להפוך להורה, אנחנו המון שנים ביחד, ועתה זה הזמן שלנו לשדרג את הזוגיות ולהפוך למשפחה".