פסטיבל תיאטרונטו ייערך השנה בפעם ה-35 בין 4 ל-6 באפריל (חול המועד פסח), עם הצגות ביפו העתיקה ובמרכז תרבות "תאו" בהרצליה. מדובר בפסטיבל הצגות היחיד שהוקם ב-1990 על ידי יעקב אגמון ז"ל, ומנוהל כיום על ידי גילה אלמגור-אגמון ועמותת "קיפוד הזהב", כשהדגש נשאר אותו דגש: מונודרמות שבהן הזרקור הולך קודם כל לעבודת השחקן.
לצד שיתוף הפעולה המתמשך עם עיריית תל אביב-יפו (באמצעות "אתרים יפו העתיקה"), השנה מצטרפת גם עיריית הרצליה, כאשר חלק מהצגות התחרות יוצגו במרכז "תאו". בוועדה האמנותית חברים גילה אלמגור-אגמון, דניאל כהן-לוי ושמעון מימרן.
בתוכנית הפסטיבל: שש מונודרמות חדשות במסגרת התחרות, ועוד שבע הצגות קצרות (עד 15 דקות) במסלול "קצרנטו". לפי חומרי הפסטיבל, היצירות נעות בין אישי ללאומי - עם עיסוק בבדידות, שכול ויחסי כוח, לצד סאטירה חברתית.
אירוע מיוחד נוסף יתקיים תחת הכותרת "צו השעה!": ערב אינטימי שבו אלמגור-אגמון, כהן-לוי ומימרן יעלו לבמה עם מונולוגים שייבחרו בהגרלה מול הקהל. עשרה מחזאים ומחזאיות התבקשו לכתוב טקסטים שמגיבים למציאות סמוך לפתיחת הפסטיבל, והסדר והמבצעים ייקבעו בזמן אמת בהגרלת קהל. האירוע נקבע ליום ראשון, 5.4 בשעה 19:30 בתומשיה.
בין ההפקות בתחרות השנה: "היי שקטה" שמעמידה במרכז את דמותה של אשת המילואימניק, וכוללת את המונולוג: "אני - 'אשת המילאומניק!' אישה חזקה, עם ציצים רכים ויציבים, סירים חמים לוהטים הממלאים את עצמם, חיבוק עוטף מרובה ידיים! אוזן קשבת מוגדלת! אם אתה צריך אותי - רק קרא לעזרה!! העולם זקוק לאנשים כמוני. אני אאפה לכם עוגות, ואתם תקריבו את חייכם בשביל אדמה. הרי חשוב שתהיה אדמה. בשביל לאפות עליה עוגות".
עוד בתחרות: "כלא: פרויקט על אסיר" שמביאה את סיפורו של "לידור" בבידוד מוחלט, עם המסר שמופיע בלב היצירה: "לפחות אדם אחד בעולם יוכל להסתכל לי בעיניים מבלי לפחד". לצידן נמצאות "גן רסיסים" על מוכר פיצוצייה שנגרר לניהול גן ילדים של פליטים, "גדליה" - עיבוד מודרני-מוזיקלי ל"בארטלבי" שמועבר לישראל של היום, "הפינגווין" כסאטירה שחורה בהשראת "המוות והפינגווין" של אנדריי קורקוב, עם המשפט: "משהו בחיים האלה נהייה מקולקל", וכן "עד הבית" - מסע חיים מקונגו לישראל דרך במה, מוזיקה והומור.
במסלול הקצר עולות עבודות מגוונות: מחווה לפרופ' נורית יערי ז"ל "איך קוראים לנביא" בביצוע רבקה מיכאלי; "זמן" על אב ששכל את בנו בעזה; "אב טיפוס" כקומדיה נוירוטית על אבהות וחרדה; "עכשיו כבר לא מתאים" על עובדת סוציאלית שמקבלת צו מילואים ביום שבו הסתיימה המלחמה; "רטרוספקטיבה" כיצירה פרפורמטיבית על שליטה וחופש בחירה; "לא התקבלתי" על "17 שנות כישלונות" בעולם המשחק.
בפסטיבל יחולקו חמישה פרסים, בהם פרס התיאטרונטו על שם ניסים עזיקרי ז"ל (9,000 ש"ח), פרס ציון לשבח (3,000 ש"ח), פרס ראשון ב"קצרנטו" (3,000 ש"ח), פרס בחירת הקהל על שם תרין שלפי (5,000 ש"ח) ופרס בחירת הקהל במסלול הקצרנטו (1,500 ש"ח). במסגרת פרס בחירת הקהל מוזכרת גם קביעת השופטים בעבר: "על התעוזה ועל ביצוע וירטואוזי המצטיין בלהט, ברק, הומור, רגישות, פשטות ואנושיות הפורצים ממנה ומגיעים אל הלבבות".