בין אזעקות ליירוטים, לצד תקווה לסיום המלחמה - בעולם התרבות מייחלים לחזור לבמות. במקביל, ראשי התחום ואנשיו תוהים כיצד היו פועלים עם תקציב מצומצם בהרבה ממיליארד שקלים - כספי ציבור שהועברו הלילה לחרדים במסגרת התקציב. בינתיים, גופי התרבות והיוצרים לא מוותרים, וממשיכים לפעול באמצעות אירועים מקוונים או מצומצמים.
המפגש החי בין המופע למחשבות הצופים יוצר דיאלוג עתיר הומור ונוגע ללב. המהדורה העכשווית האינטימית של המופע, יחד עם הרקדנים משה שכטר ומיכל מועלם שמופיעה כאן באותו תפקיד שביצעה לפני רבע מאה - מחזיקה מרחב בו צופים ומופיעים שותפים להתבוננות באותו אירוע "מוזר" וחד פעמי שמתרחש בתווך שביניהם.
מפגש קרוב עם עבודות מתוך התערוכה "סוף היום: מאה שנים לתנועת האובייקטיביות החדשה” - התערוכה הבינלאומית, משקפת תקופה היסטורית של טלטלה קיצונית וחברה מתפרקת בגרמניה שבין שתי מלחמות עולם ומהדהדת לכאן את תחושת הזמן הנוכחי. בחללים מוגנים מתחת למוזיאון, תיפתח לרגע אפשרות אחרת, להתבונן על העבר מתוך ההווה.
המשבר הפוליטי המתמשך, מערכות הבחירות התכופות, השחיתות הגואה ותחושת אובדן הדרך אינם גזירת גורל - הם תוצאה של "באג" במערכת ההפעלה של המדינה. בספר מציג חיים פדידה תזה מפתיעה: הבעיה אינה בפוליטיקאים, אלא ב"מתכון" שמייצר אותם שוב ושוב.
פדידה, איש מחשבים ואנליטיקאי, ניגש לבעיות הבוערות של ישראל - מהפטור לגיוס ועד יוקר המחיה כמתכנן מערכות. באמצעות ניתוח לוגי, הוא חושף כיצד השיטה הנוכחית לוקה בניגוד עניינים מובנה למשל ח"כים שמפקחים על עצמם, נכנעת לעריצות הקואליציה, ומעוותת את רצון הבוחר באמצעות חוקים כמו "בדר- עופר" ואחוז החסימה.
באמצעות מיצגי מולטימדיה מתקדמים, טכנולוגיות חדשניות ואפקטים מרהיבים, נחשפים המבקרים לסיפורי גבורה, אמונה ונחישות, מההבטחה התנ"כית ועד ימינו.
התרעות פיקוד העורף