כל אלה, יחד עם אותה סונאטה חושנית, מצאו דרכם לנובלה של טולסוטוי, המסופרת אגב נסיעת רכבת, המאפיינת כל כך את המעבר שבין הממלכה הרוסית המנומנמת, לזו שקידמה של פסי רכבת ומנועי קיטור טורפים בה את קלפיה במהלך המאה ה-19. דמויותיו של טולסטוי בקור הרוסי, עולות ויורדות בשאון הרכבת וחריקות הבלמים, מאירות באור בוהק את דמות הגיבור המתוודה בפני המספר אודות חיבוטי הנפש שלו ולבסוף הקינאה החולנית והאובססיבית שהביאו אותו לרצוח את אשתו.
פרט שולי, בבחינת ספויילר קטן, הוא שהבעל מציג כבדרך אגב נטולת רגש כמעט, את העובדה המדהימה כי בית המשפט בחר לזכותו מאשמת הרצח, שכן מצא עצמו מגן על כבודו וכבודה של רעייתו מפני חילולה במעשה בגידה. ואכן, צומת תרבות זו שבין אירופה הפיאודלית ואירופה הנעה על פסי הקידמה, הפכה את היצירה בימי טולסטוי ליצירה שערורייתית, לשיחת היום בסלונים התרבותיים, ולוויכוח ער בדבר מעמדה של האשה והתרבות בימי אותו זוהר אירופי סכיזואידי.
התרעות פיקוד העורף