מערכת בחירות היא המאני טיים של הסאטיריקנים והבדרנים, ויעידו על כך שובה של ״ארץ נהדרת״ והמעבר המהיר של ״מצב האומה״ לערוץ 10. בקלחת הפוליטית נמצא גם יוני להב (57), שבשנות ה-90 היה הסייד קיק הפרוע של גיא מרוז ב״נייס גיא״ והספיק גם לכתוב לא מעט מחזות לתיאטרון וגם לטלוויזיה. עכשיו הוא מביים מופע סאטירי-מוזיקלי בשם ״דעא״ש עם שיר״, ערב פרוע שעוסק בפוליטיקה, שלום ומלחמה, בקהילה הגאה ובמציאות הישראלית מרובת העדות, המעמדות ומצבי הרוח המשתנים ומשתתפים בו דודו אוחנה, ארי כהן, קובי קוריאט, אסף קורן ויוסי קרול.
״זו אינה חזרה בתשובה חלילה. לבודהה אין אלוהים, רק את הפרט, היחיד, שהנו כל מה שיש. אני לא מאמין בעם נבחר, בזכותנו על הארץ, בכבוד בת מלך פנימה, בסקילת הומואים ובשאר הערכים הנעלים של הדתות המונותיאסטיות. אני גם לא דוגל במים קדושים, בטקסי וודו למיניהם ובהפרעות ההתנהגות הכוללות תפילה, סוגי לבוש ספציפיים, איסורים משונים ושחיטה כשרה. לא מדבר אלי, מה לעשות. מדיטציה, לעומת זאת, אינה דת אלא פרקטיקה יעילה לבריאות הנפש. אבל עכשיו אני מיסיונר אז אחדל מכך״.
״יש ל׳ארץ נהדרת' יציאות מעולות. צריך לזכור שזו תוכנית שרצה טריליון עונות ומצליחה לשמור על ממוצע הצחקה לא רע בכלל. כנ״ל 'מצב האומה', על אף שאני לא מת על מסעות היחצנות שהם עורכים לכל מיני פוליטיקאים מפוקפקים. אך הזירה המעניינת ביותר היום מתרחשת באינטרנט. משיח, אילן פלד ויעל פוליאקוב, פינת הליטוף, 'ניצה ולחם', המערכון המופתי 'מסיבת כבדים' וכו'. חומרים קורעים. לסטודנטים שלי אני ממליץ לייצר סדרות לאינטרנט. בערוצי הברודקאסט אין כמעט סיכוי לדחוף משהו״.