איתן נולדה ב-1919 בלודז' שבפולין. בת חמש הייתה כשעלתה ארצה עם משפחתה לתל אביב הקטנה. ״שיחקנו בחולות מול הים, כשלידינו היו עוברות שיירות של גמלים עמוסות במטען״, היא משחזרת. ״הייתי שובבה כזאת, ילדה ונערה שלא קל היה להשתלט עלי. הציונים שלי בגימנסיה הרצליה לא היו הכי טובים ורצו להשאיר אותי כיתה. אבא שלי, שחשש שאצא לתרבות רעה וראה אותי עוסקת באמנות של חיתוכי נייר וציור בטוש על זכוכית, שלח אותי ללמוד בבצלאל החדש״.
בהיותם בקיבוץ, ג׳ו שלה, יליד קנדה, נקרא לצאת בשליחות לארצות הברית כחבר משלחת הרכש. ״לא אהבתי את ניו יורק״, טוענת זוגתו שניצלה את ההזדמנות כדי ללמוד שם אמנות. במלחמת העצמאות שוב שירתה כשרטטת, ״כשאז הייתי בענייני הריון״. בשנים הבאות נדדה עם בעלה בארץ, בעקבות המקומות שבהם שירת.
״יש ויש. הרי לא חסרים אמנים ששמים אבן ואומרים שזה פסל. זאת לא אמנות. אמנות צריכה לדבר אלי ולגעת לי בפנים״.