גולת הכותרת ב״חיפה בעברית חיפה בערבית״, כנס שיקיים מכון ואן ליר באוניברסיטת חיפה, תהיה ״כניסה״, הצגה של החוג לתיאטרון.
״אני בוגר החוג. אחרי שסיימתי ללמוד, ביימתי הצגות בתיאטראות שונים בארץ ובחו״ל. תיאטראות כמו אל־מידן (כיכר בערבית) בחיפה, עויון במג'דל שמס, אל־ סראייה ביפו, אל־כסבה ברמאללה ואל־ חכוואתי בירושלים. במקביל הקמתי את קבוצת התיאטרון 'אנסמבל ח'שבי' (עץ־ במה) העובדת בחיפה. עבדתי גם בחו״ל, וההצגה 'מזרח תיכון חדש' שביימתי בתיאטרון עויון עלתה לאחרונה בפסטיבל תיאטרון בבריסל וזכתה להצלחה רבה״.
"כשהייתי סטודנט עברתי חוויה מורכבת בהצגה שעסקה בהיסטוריה של חיפה. כדי לשמור עלינו, הסטודנטים הערבים, הבמאית כל הזמן ניסתה שלא ניגע בשאלות הגדולות, אבל זה בעצם עבד הפוך. אני החלטתי שנדבר על גזענות בלי התייפייפות. הבנו גם שאי אפשר להפריד בין גזענות לעוולות אחרות, דיכוי מעמדי, פוליטי או מגדרי, ואז הבנו שאנחנו צריכים לעבוד על דמויות".
"כל משתתף בנה דמות שסובלת מגילויי גזענות ומפגינה גילויי גזענות כלפי הסביבה שלה. המשתתפים הביאו דמויות המייצגות קבוצות מודרות, הסובלות מגילויים של דיכוי על כל צורותיו. הסיפורים של הדמויות באו ממחקר של הסטודנטים בתוך החברה הקרובה שלהם. ככה נרקמו הדמויות של ההצגה, למשל, אישה מוסלמית דתייה עם חיג'אב, הומוסקסואל ערבי שהחליט לחיות בתל אביב תוך העמדת פנים שהוא יהודי, יהודי־ישראלי שמחפש את עצמו בהודו ומוצא פתרון בלעשות שמח עם חסידי ברסלב, ועוד. התחלנו לעבוד עם הדמויות ולשאול את עצמנו, האם כשמישהי אומרת על האישה עם החיג'אב שהיא 'מסריחה', זה גזענות? האם כשמישהו אומר ש'אסור לדבר ערבית' זו גזענות?"
התרעות פיקוד העורף