״נכון. בניתי את התפקיד ואת הריקוד עם רקדנית פה בארץ ושלחתי וידיאו לרקדנית ברוסיה. לקראת סוף החזרה הראשונה בסנט פטרסבורג היא אמרה
״רק אחרי שנולד הבן שלי חשבתי להפסיק, אבל חברה טובה מאוד שלי המליצה לא לעשות את זה ושמעתי בקולה. בזמנו הייתי מאוד מאושרת עם לידת הבן וההנקות. היום אני לא רואה הפרדה בין להיות אמנית ולהיות אמא. לחיות את החיים קודם כל, כשהאמנות איננה בנפרד מהחיים. אגב, גם פה אני סוג של שוברת מוסכמות: כבר בתחילת דרכי אמרתי שאני לא אוותר על החיים ושלא צריך להיות קורבני, למרות שהדעה הרווחת הייתה בזמנו שרקדנית היא נזירה, כמו שאמי אמרה: 'למה בחרת במקצוע הזה? לא תהיה לך משפחה ולא יהיו לך ילדים'. ואני אמרתי בלבי שלא אוותר, וכך היה״.