רבות נכתב על ענקית התיאטרון אורנה פורת מאז נודע על לכתה בשיבה טובה. אף בחלקי נפלה ב-35 השנים האחרונות שוב ושוב הזכות לראיין אותה בביתה הרוגע ברמת-חן שברמת-גן. מבין ראיונות אלה ברצוני לדלות את האחרון והקסום שבהם, שממנה עלתה בבהירות ועם הומור דמותה הייחודית של פורת.
כאן התערבתי והזכרתי לה שבראיון קודם שערכתי עמה הביע משאלה לשחק את ...המלך ליר. "מאוד רציתי לעשות את התפקיד הזה", הודתה. "אבל כשניגשנו לממש את המשאלה שלי, הזיכרון הלך לי לגמרי. הייתי צריכה לצאת מההצגה כדי לא לעכב את כל ההפקה".
"אני הולכת להיות ה...שטן בהצגה שאנחנו עומדים בבית ההורים קרוב לבית שלי. הם נתנו לי, אחת שלא הייתה פוחדת בעבר לשחות בים סוער, לשחות בבריכה שלהם תמורת מופע מתוך 'השטן' של ג'ורג' ברנרד שואו. עכשיו אני בהכנות".
"כן, הקלטתי את החומר וכך אני חוזרת עליו", השחקנית הדגולה, נטולת המחשב והאינטרנט, השיבה בסבלנות. "זה משהו שעדיין לא הצגתי והטקסט אקטואלי. מפתיע אותי איך שאני זוכרת אותו (פורת, ז'אן ד'ארק המופלאה של התיאטרון העברי, דקלמה בלי התראה מוקדמת בשטף ובדיקציה מושלמת)".
גם כשנשאלה אם המשיכה ללכת לתיאטרון, לא חסכה את תשובתה. "רק עם חברים שעל טעמם אני סומכת", ענתה. "יש לי מנהג לגשת לשחקנים מאחורי הקלעים. איך אני יכולה לעשות את זה כשהצגה לא טובה ואני לא אוהבת אותה? אז אולי מוטב לא ללכת להצגות..."
התרעות פיקוד העורף