הלך למדבר: המנהל האמנותי החדש של תיאטרון דימונה מספר על השינוי שעבר

דבר כזה עוד לא קרה במחוזותינו: לראשונה נבחר מוזיקאי כמנהל תיאטרון. ולא סתם מוזיקאי, אלא מי שמזוהה כאן כמלחין מספר אחת של מוזיקה לתיאטרון - אורי וידיסלבסקי, שמונה למנהל האמנותי של תיאטרון דימונה במקום נועה רבן שפרשה.

אני מזכיר לווידיסלבסקי שבראיון לפני חמש שנים אמר לי, "לא חלמתי להיות מלחין מוזיקה להצגות". והאם חלם לנהל תיאטרון? "זה אומנם לא היה ברפרטואר החלומות שלי, אבל בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי בתזוזה מעיסוק במוזיקה נטו לכיוונים נוספים", הוא אומר. "כך לא רק שהייתי מעורב בהקמת 'קרקס Y' ובהלחנת המוזיקה להופעותיו, אלא גם כתבתי לו את הסיפור וגם ביימתי את כל העניין. זהו תהליך שהלך ונרקם אצלי בשנים האחרונות, עד שכמעט הפך למעין כרטיס ביקור מבחינתי. אני מוצא בשילוב העיסוקים שלי מהלך רנסנסי בתרבות שלנו".

וידיסלבסקי (60) הוא אמן בתנועה מתמדת, שאת הזינוק שלו למאזן המרשים של הלחנת מוזיקה ללמעלה מ־200 הפקות עשה דווקא בלהקות רוק בתקופת התיכון בתל אביב. "לא רק שאני בתנועה, אלא שאני מסרב לעצור", הוא מעיד על עצמו. "אנשים בגילי כבר אומרים 'זהו, סגרנו את הבסטה', ואילו אני לא מפסיק לזוז".

הוא עוצר לשנייה את שטף דבריו ומשחרר אמירה שכמותה לא תשמעו מאמנינו במציאות הצינית של שנות האלפיים: "בהליכתי לדימונה יש גם עניין של ציונות. אני נורא אוהב את המדינה שלנו, ורואה חשיבות בפעילות תיאטרונית בעיר כמו דימונה, שבה לא רק שאכתיב כיוון, אלא גם אביים".

כמו קודמתו לבית רבן, וידיסלבסקי עובר לגור בדימונה. רעייתו, השחקנית נעמה שפירא, שאותה הכיר לפני שנים מאחורי הקלעים של הצגת "שירה" בקאמרי, נשארת בביתם בתל אביב, "לפחות בהתחלה", עם שלושת ילדיהם, שהם מגיל צבא ומעלה. "אם בכוונתי למלא ברצינות את התפקיד שלקחתי על עצמי, אני חייב להיות במקום", משוכנע וידיסלבסקי. "נמצא את הדרך להיפגש בסופי שבוע".

יהיו שיטענו כי בעוד המעבר שלך אמור להיות ברכה גדולה לדימונה, זו גם עלולה להיות "מכה" לתיאטרון הישראלי, שיאבד מלחין־מפתח להצגותיו.

"לא צריך לדאוג. גם אם בתוקף הנסיבות אוריד הילוך בכל הנוגע להלחנת מוזיקה להצגות, אמשיך בהלחנה הזאת במידה כזאת או אחרת, בתקווה שגם בעתיד יזמינו ממני עבודות וכשמהמקום החדש אוכל לברור אותן יותר. בדימונה, בהשוואה לתל אביב, יהיה לי יתרון של שקט ליצירה שכמותו אין בעיר הגדולה".

בחירתו של וידיסלבסקי נעשתה בתמיכה נלהבת של פרנסי העיר דימונה בהנהגת ראש העיר, בני ביטון. אומרת דיקלה קצוני, המנכ"לית הנמרצת והמסורה של התיאטרון הדימונאי: "הבחירה באורי וידיסלבסקי מאוד מרגשת בעבורנו. אחרי תהליך ארוך ומעמיק של מחשבה על המשך דרכו של התיאטרון, נבחר אורי, שמביא איתו שנים של ניסיון, יצירה וראייה אמנותית ייחודית".

למרות המקום המרכזי שתופס וידיסלבסקי בתחום התיאטרון, הוא, שבדרך כלל איננו עוסק בהלחנת פזמונים, נכנס לפנתיאון דווקא בזכות פזמון אחד. כשעבר לשרת במילואים מהנדסה קרבית לענף הווי ובידור, מצא את עצמו עובד עם ידידו, המחזאי והבמאי שמואל הספרי, על תוכנית ללהקת חיל החינוך, שבה כיכבו, בין השאר, ליאת אחירון וטל מוסרי.

"מכיוון שהם וחבריהם ללהקה בראשית שנות ה־90 הם ילידי 73', היא שנת מלחמת יום הכיפורים, קראנו לשיר 'ילדי חורף 73', ולא שיערנו שיגיע לאן שהגיע", מספר וידיסלבסקי. "ככותבי השיר, הן לגבי שמוליק, והן לגבי, זו הייתה סגירת מעגל מרגשת בתור שניים ששירתו בסדיר באותה מלחמה. איכשהו יצא לנו משהו מאוד עוצמתי שהצליח לזכך איזשהו רגש חזק עם כמיהה לשלום".