ראשון עלה חנוך, באיחור ניכר של 40 דקות, והלהיב את הקהל בביצוע רוקיסטי במיוחד לשיר "הדרכים הידועות". בהמשך, כשהוא מופיע לבדו, הוא ביצע בין היתר את השיר "ויקי" מהאלבום החדש , "נגד הרוח" בביצוע אקוסטי ו"אדם בתוך עצמו" עם הקהל הנרגש. אחרי השירים פרגן חנוך לקהל ואמר: "אני מודה לכם ומתרגש מבואכם, אתם בדיוק הקהל שחיפשתי" והמשיך בעוד מספר להיטים.
לאחר רשימה ארוכה של שירים הגיע הרגע שהקהל חיכה לו - האיחוד המיוחל. בשעה 22:50 הלהקה עלתה, כשברקע המסך התחלף לעטיפת התקליט "סוף עונת התפוזים" לצלילי מחיאות כפיים רמות. הלהקה החלה בשירה "מה שיותר עמוק", לאחריו פנה זילבר לקהל הנלהב: "רציתי להרים כוסית לחיי עם ישראל, שתהיה שנה טובה". הלהקה המשיכה עם "הולך בטל" וזילבר שר יחד עם חנוך את שירו המפורסם של חברו "לא יודע איך לומר לך".
בהמשך שאל זילבר את חנוך: "שלום,אתה חושב שיהיה שלום?" וחנוך ענה: "אני חושב שכן". "ושהמשיח יבוא?", המשיך זילבר. "אני חושב שלא", ענה חנוך וצחק. על הבמה הם כמו ילדים, כאילו לא עברו ארבעה עשורים מאז הופעתם האחרונה. הקהל התלהב במיוחד כשזילבר ביצע את השיר "בטי בם" וניכר היה שהלהקה התרגשה לא פחות מהקהל. לאחר המתנה ארוכה בסוף המופע המושקע, שכלל הקרנת וידאו בפילטרים מיוחדים על רקע הבמה, הגיע השיר לו כולם חיכו: "סוף עונת התפוזים", שרק השאיר טעם לעוד ריח הדרים.
התרעות פיקוד העורף