המופע בלובלין נערך במוצאי השבת האחרונה, כשלהקת המחול הישראלית הוזמנה לעיר על ידי להקת המחול של לובלין, במסגרת שיתוף פעולה בין שתי הלהקות. מעל לאלף בני אדם הגיעו להיכל התרבות הענק שנבנה בשנים האחרונות בלובלין, המציינת השנה 700 שנים להיווסדה.
רמי באר, 59, הוא המנהל האמנותי והכוריאוגרף של הלהקה. גם הוא זכה למחיאות כפיים סוערות כאשר עלה לבמה בתום ההופעה. בראיון מאחורי הקלעים, דקות אחדות אחרי תום ההופעה, באר לא מסתיר את הגאווה שלו על כך שהלהקה שבראשה הוא עומד הפכה לאחד הסמלים של ישראל בעולם. "המחול הוא שפה בינלאומית, התנועה יוצרת תקשורת בין אנשים", הוא אומר. "אנו מופיעים בכל רחבי העולם, מייצגים ראשית את האמנות שלנו, אבל גם את ישראל, והקהל תמיד מגיב בחום ובמחמאות".
אף שהלהקה מופיעה בפולין כבר 20 שנה, עבור באר הופעות בפולין הן בעלות משמעות מיוחדת. העובדה כי הוא בן למשפחת ניצולי שואה מהונגריה, יחד עם סיפור חייה של מייסדת להקת המחול הקיבוצית יהודית ארנון, ניצולת שואה בעצמה שנשבעה להקים להקת מחול אם תשרוד את מחנות ההשמדה, הופכים כל הופעה בפולין לכזו הנושאת תחושת שליחות מיוחדת.
"אחת העבודות שיצרתי בעבר היא 'זיכרון דברים', העוסקת בזיכרון של הדור השני של השואה", מספר באר. "חלק גדול ממשפחתי נספה באושוויץ־בירקנאו ובמחנות השמדה אחרים. יהודית ארנון עדיין הייתה בחיים כאשר יצרתי את 'זיכרון דברים', והיא הופיעה איתנו בפולין. לאחר מכן ביקרנו במחנות ההשמדה. אני לא יכול לומר שכל ביקור בפולין עומד בסימן השואה, אבל זה תמיד נמצא במקום כלשהו. אפילו במופע הזה של 'סוסים בשמיים' ישנו טקסט המדבר נגד גזענות ולאומניות ובעד שלום. אני מאמין שדרך הריקוד אנו יכולים לגעת בקיום שלנו, כבודדים וכחברה. אני רוצה שהריקוד יעורר סימני שאלה ומחשבה, שכל אדם יתחבר לרגשות שלו, לזיכרונות, לתחושות, למחשבות. המטרה שלי היא שכל אחד יצא מהמופע אדם שונה מכפי שהוא נכנס".
התרבות היהודית הענפה שהייתה בפולין לפני מלחמת העולם השנייה נכחדה כמעט כולה בשואה. באר מרגיש כי הופעת הלהקה הישראלית במדינה שבה פעלו רוב מחנות ההשמדה היא מעין סגירת מעגל. "אני מאמין שלאמנות יש תפקיד חשוב ביצירת דיאלוג וקשר בין אנשים", הוא אומר. "גם כאשר אנחנו מופיעים בגרמניה, אוסטריה או פולין, אני נשאל על נושא השואה. אני תמיד עונה שלדעתי לדור שלי, הדור השני לשואה, יש רצון עמוק ליצור דיאלוג ולהשתמש באמנות שלנו כגשר ליצירת תקשורת. אני רואה את זה כתרומה הצנועה שלנו בניסיון ליצור עולם טוב יותר. אני אומנם לא חושב שאמנות יכולה באמת לשנות הליכים פוליטיים או חברתיים, אבל היא יכולה להשפיע לפחות על אותם אלף צופים שהגיעו לכאן הערב ועברו חוויה שתגרום להם בסוף הערב לשאול את עצמם שאלות".
על הפופולריות שלה זוכה להקת המחול הקיבוצית בפולין תעיד גם העובדה כי במהלך הראיון נכנס לחדר יאצק פשבלוביץ', רקדן פולני לשעבר בלהקת המחול הקיבוצית וכיום כוריאוגרף מפורסם בפולין, שהגיע למופע במיוחד מוורשה, ואינו מסתיר את ההתרגשות העצומה שלו. לאחר החיבוק החם שהוא מעניק לבאר, הוא כבר מזמין אותו להופעות נוספות בשנה הבאה בלודז'.
בעוד כשבועיים אמורה להקת המחול הישראלית לצאת למסע הופעות נוסף ברחבי העולם. צ'כיה, רומניה, קפריסין, ארצות הברית ואפילו דרום קוריאה הם רק חלק מהמדינות שבהן תופיע הלהקה. באר והרקדנים מתכוונים להציג בהן את המופע החדש - "חלב אם" - שהעבודה עליו הסתיימה ממש בימים אלו. וכמו בכל ביקור של נציגות ישראלית בחו"ל, אי אפשר בלי קצת פוליטיקה.
ההפגנות ותנועת החרם נגד ישראל, מתברר, לא פסחו גם על הלהקה הישראלית. באר לא ממש מתרגש מהן: "מספר פעמים היו הפגנות נגדנו בעקבות העובדה כי אנו מגיעים מישראל. זה חלק מהעניין".
מוניקה מאצ'ייקו, 23, מדריכת בלט ומחול מקרקוב, נסעה ברכבת ארבע שעות וחצי עד ללובלין רק על מנת לצפות בלהקת המחול הקיבוצית. לאחר שראתה את ההופעה הקודמת בקרקוב, הפכה מאצ'ייקו למעריצה מושבעת של הלהקה הישראלית והיא כבר ממתינה למופע הבא שלה בפולין.
"ההופעה האחרונה בקרקוב הייתה מדהימה והותירה עליי רושם עצום", היא מספרת. "הבטחתי לעצמי שאם להקת המחול הקיבוצית תגיע שוב לפולין, לא אחמיץ את ההופעה שלה. מלבד זאת, כמדריכת מחול אני נהנית לפעמים להיות בצד השני, של הקהל".
על הכוריאוגרף באר היא אומרת: "אני מעריצה את הדרך שבה הוא מנצל עד תום את היכולות של כל אחד מהרקדנים. כתוצאה מכך, הוא יוצר שילובים מדהימים של רקדנים בעלי יכולת עילאית יחד עם מוזיקה ותאורה יוצאי דופן, כך שהמופע כולו מותיר עליך רושם עצום. אני גם חושבת שהשילוב בין הרקדנים בחלק מהקטעים הוא נפלא".
בין אלף הצופים באולם אפשר היה גם לשמוע מעט עברית. כמה ישראלים שהגיעו לפולין ניצלו את ההזדמנות על מנת לצפות בלהקת המחול שמביאה כבוד לישראל, יומיים לפני ערב יום העצמאות ה־69 למדינה. אחד מהם הוא שלמה צ'חנובסקי, 70, יליד פולין ובן לניצולי שואה שהגיע לביקור שורשים. גם הוא התקשה להסתיר את הגאווה שאחזה בו בסיום המופע. "ההופעה הייתה מדהימה בעיניי", הוא סיכם. "אני חייב להודות שנהניתי ממנה מאוד. זו הייתה חוויה יוצאת דופן כאן בפולין. המוזיקה, הכוריאוגרפיה והביצוע של הרקדנים - כל אלו הביאו הרבה מאוד כבוד לישראל".
גם צ'חנובסקי לא נותר אדיש לקבלת הפנים שהעניקו הפולנים ללהקה הישראלית. "זו הייתה גאווה גדולה לראות את האהבה שהרעיפו הצופים הפולנים על הלהקה", אמר. "אני חושב שהיא הביאה כבוד גדול לישראל, ואפשר היה לראות לפי מחיאות הכפיים בסוף המופע את ההערכה הגדולה של הקהל ללהקה הישראלית. אני חייב להודות שהלב התמלא בגאווה".
התרעות פיקוד העורף