ש לי הרגשה שבעונה הקרובה בתיאטרון נזכה לראות לא מעט מחזורים למחזות שכבר הוצגו בעבר. כעת מגיע להבימה תורו של "מיכאל קולהאס", מחזה מאת ג'יימס סונדרס, המבוסס על סיפור קצר מאת היינריך פון קלייסט, שיצא לאור ב־1810. המחזה כבר הוצג בתיאטרון הקאמרי ב־1986 בבימויו של אילן רונן, האחראי לבימוי גם בגרסה הנוכחית. האם זה מוצדק? תלוי את מי שואלים.
בתום צפייה בגרסה העכשווית של המחזה, המסקנה המתבקשת היא שמדובר בהצגה חשובה, המאפשרת לצופים להזדהות עם דמותו של קולהאס, בשעה שהוא יוצא נגד הממשל וטוען כי השלטון אומנם נבחר, אך ההנהגה לא עושה מאומה עבור אזרחיה. זהו משפט רלוונטי ואקטואלי למדי במציאות חיינו העכורה, שבה משתיקים עוד ועוד קולות שלא תומכים בדעת הרוב, וההנהגה עושה הכל כדי לטאטא מתחת לשטיח דעות שנויות במחלוקת.
עלילת המחזה מתארת את סיפורו של קולהאס, סוחר סוסים גרמני ישר דרך, שבדרכו לשוק הוחרמו סוסיו המשובחים בכוח ובאופן לא חוקי. מאותו רגע הוא יוצא למסע נקמה בשחיתות הנוראה, שפשתה במדינה שאדישה לסבלו.
העיבוד הנוכחי של רונן מאפשר לו ליצור מרכיבים תיאטרליים מתקופות שונות: שימוש במסכות; מסך קולנוע עם ערפל; שירת מקהלה; מרכיבים שיוצרים מעמד תיאטרלי מעניין ומוצלח.
התרעות פיקוד העורף