כששפריר נשאל אם ראוי לעולל כך לפו, שהחזיר לפני שנה את נשמתו לבורא, הוא משיב: "אתה חושב שאנחנו המצאנו את השחיתות? פו כתב על השחיתות שהייתה בכנסייה באיטליה ועל השלטון הפשיסטי, שהיה בארצו בעת כתיבת המחזה. אנחנו חשבנו שמן הראוי ללכת על עיבוד יותר אקטואלי ויותר אותנטי מבחינתנו. זו לא המצאה שלי. את המונולוג שאני משמיע, הכניס להצגה הבמאי שלה, מיקי גורביץ'".
מבחינת שפריר (54), המככב בחאן מ־2006, תפקידו בהצגה הנוכחית, בתור פסיכי המתחזה לחוקר, הוא בבחינת פיצוי מושלם על כך שתפקיד החלומות שבו הוא חושק, בהצגה הצ'כובית "הדוד וניה", נמסר לעמיתו, אריה צ'רנר. "אני אמשיך לחלום את החלום הזה עד שיתממש", הוא מבטיח בחגיגיות, "ועדיין נותרו הרבה פסגות שאני רוצה לכבוש".
שפריר, משתולל סדרתי בהצגות, חוגג הפעם כהוגן כשהוא משחק דמות המחליפה דמויות באופן אובססיבי. "כשאני על הבמה, אני לא מסוגל לא להשתולל, כי אחרת אירדם", הוא אומר, אגב חיוך ממזרי.
בלגן לא חסר בהצגה השנייה שבה הוא מככב בימים אלה, "נפוליאון חי או מת", מאת נסים אלוני. "כל מחזה שלו הוא חגיגה אחת גדולה", אומר שפריר, שממשיך לרוץ עם תפקיד ארגון בהצגת "החולה המדומה", וגם זכה לאחרונה בפרס הבימוי על ההצגה "מוף ומוריס" במדיטק.
התרעות פיקוד העורף