"מאוד ריגש אותי כשרפי ניב, המנהל של 'גודמן', הציע לי לביים את ההצגה", מספרת ניקוליבסקי. "לא ציפיתי שמוקדם כל כך אני ואמא נעבוד ביחד. כמי שמזוהה כבתה, מטבעי הייתה לי נטייה להימנע מכך. מצד שני, זה מחזה שהרבה מהאהבה שלי לתיאטרון בנויה עליו. זה משהו שגדלתי עליו, וגם ראיתי אותו בגלגולים שונים. הקסם שלו הפנט אותי תמיד. עד היום, כשאני קוראת אותו, חוזרת אלי ההתרגשות מהקריאה שלו כילדה".
אחרי לימודיה בסמינר, החלה ניקוליבסקי את קריירת הבימוי שלה בגדול, כשביימה עם חברתה לספסל הלימודים, מאיה ניצן (גם היא בת של), בתיאטרון בית ליסין את ההצגה "הקומה השלישית" על פי אשכול נבו, אחרי שקודם לכן הן שיתפו פעולה בפסטיבל תיאטרון קצר.
ההצגה הועלתה לראשונה בהצלחה רבה ב־1981 בתיאטרונה דאז של רכבי־ניקוליבסקי (אורנה פורת לילדים ולנוער), בכיכובם של עמי טראוב וחיה פיק, כשאיתם נגן האקורדיון המיתולוגי תובל פטר. "התרחקנו במשך השנים מתש"ח, אבל הדילמה שאיתה התמודדו שני גיבורי העלילה נשארה אקטואלית", אומרת המחברת, שביימה את כל החידושים של המחזה, פרט לאחד - קופרודוקציה בין תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער לסטודיו יורם לוינשטיין.
והבחירה שלך במעין רחמים, שחקן שבתך ביימה בהצגה "הקומה השלישית" בתיאטרון בית ליסין, ואת מביימת כעת בהצגה לתיאטרונטו?
"למעשה, מעין כבר שיחק בהצגה שביימתי בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, אחרי שראיתי אותו בהצגה בסמינר הקיבוצים. השחקן הזה הוא לא החיבור היחיד ביני לבין אלה. שי אהרן, מעצב התפאורה להצגה שאני מביימת, הוא גם מעצב ההצגה 'שמוליק של זהרה'. בבוקר הוא איתה ובערב - איתי, או הפוך".
התרעות פיקוד העורף