כששלום שמואלוב הוזמן להיכנס לדמותו של רופא חורץ גורלות ב"של מי החיים האלה", הצגה חדשה שעלתה בתיאטרון חיפה, שבמרכזה - דילמת המתת החסד - הוא החסיר יותר מפעימה אחת. "אני עצמי התמודדתי עם הדילמה הזאת", הוא מתוודה. "אבי היה אדם בריא, עד שנקלע לתקופה קשה באחרית ימיו. כשאושפז בפעם האחרונה בגיל 94, הרופאים שיתפו אותי בהתלבטות האם להשאיר אותו בחיים באמצעות צינורות שאליהם היה מחובר, או להרפות. לא יכולתי להגיד להם על המקום כן או לא. ביקשתי מהם שיאפשרו לי להשיב בבוקר. כשחזרתי הביתה, התקשרתי לאדם שהחשבתי כסמכות רוחנית כדי להתייעץ איתו, אבל לא תפסתי אותו. כשהוא חזר אלי, אבי כבר לא היה בחיים. כך נמנעה ממני ההכרעה שאיתה מתמודד ד"ר גרין בהצגה".
המחזה, מאת בריאן קלארק, שעידו ריקלין תרגם ואלון אופיר ביים, הוא גרסה נשית לסרט "של מי החיים האלה לעזאזל?" מ־1981, שבו ריצ'רד דרייפוס כיכב בגרסה הגברית. במרכז המחזה - קלייר האריסון (אסי לוי), פסלת שחייה נעצרו כתוצאה מתאונת דרכים קשה, שהפכה אותה משותקת מהצוואר ומטה. "קלייר מבקשת להשתחרר מבית החולים, כשברור שאם זה יקרה, היא תמות", מספר שלום שמואלוב. "העמדה של ד"ר גרין, שאותו אני משחק, היא שמרנית. כנאמן לשבועת הרופא, הוא משוכנע שהמחויבות שלו היא הצלת חיים, בניגוד לרצונה של קלייר".
כדרכו, מתנייד שמואלוב בין הפקות שונות. לצד "של מי החיים האלה", הוא משחק בתיאטרון תמונע בהצגה "מהפכניות" של קבוצת "אספמיה" בהנהגת דליה שימקו. והתפקיד? ד"ר זיגמונד פרויד. "נראה לי שעכשיו אני בעידן הרופאים", הוא צוחק.
התרעות פיקוד העורף