חיבורים ושיתופי פעולה אינם נחלתה הבלעדית של הפוליטיקה. גם בעולם אמנויות הבמה המילה "חיבורים" מקובלת ברצון. כזו היא הפקת המחול החדשה של אבשלום פולק, "אנטו – ANTU", הכוללת שיתוף וחיבור ייחודי בין המילים שחיברה הסופרת דורית רביניאן, לתנועה של פולק, בביצוע תריסר רקדני "תיאטרון מחול אבשלום פולק".
"כתבתי רומנים למבוגרים וסיפורים לילדים, אבל זאת הפעם הראשונה שאני מתנסה ביצירה לבמה. עבורי זאת הייתה הרפתקה אמנותית שאין דומה לה", משחזרת רביניאן את העבודה סביב מופע המחול־תיאטרון, המבוסס על "עננה ושמה רננה", ספר ילדים פרי עטה.
הסיפור המרדני על ענן ממין נקבה, הנשלחת לסדרת חינוך כדי ללמוד איך מורידים גשם, התאים בול לפולק, שיצירותיו ידועות כחוצות ז'אנרים ושוברות חוקי משחק מקובלים.
והפעם משלב פולק בין פרוזה ומרכיבים חזותיים לצעדי מחול, והופך ספר לילדים למופע למבוגרים. יחד איתו שותף הכוריאוגרף האורח אנדריאה מרטיני הכישרוני במיוחד, לשעבר רקדן בלהקת המחול של ענבל פינטו ופולק.
"התברר לי שכשאומרים לכוריאוגרף את המילה רוח, או עננים, קורים אצלו דברים, שרק דמיון של כוריאוגרפים מסוגל להמציא. כשאני כותבת בסיפור 'ים של ציפורים', אצלם זה 'עף' למקום אחר לחלוטין", מוסיפה רביניאן, הנלהבת לראות איך ספר ילדים שלה הופך למופע מחול. "זה שיתוף פעולה בין כוחות המשלימים זה את זה".
השחקן הוותיק יוסי פולק, אביו של אבשלום, מקריין את הטקסטים מהספר, ותנועת הרקדנים הופכת לאותיות ומילים, בין היתר, בעזרת מסכים רבים ו"מקולקלים", המרצדים על הבמה עם "שלג" טלוויזיוני טורדני, שמזכיר עשורים קדומים. המטרה: להחזיר לילדים בעידן הדיגיטלי את הדמיון, שטבע בים הצפייה האינסופית במסכים.
התרעות פיקוד העורף