"אני אבא במשרה מלאה, מחליף חיתולים על בסיס קבוע ועושה זאת בשמחה גדולה. טוב, בשעות הערב יש לי לאן להימלט, אל שידורי הרדיו ולהופעות סטנדאפ, ועדיין העיסוק העיקרי והאמיתי שלי זה אבהות", הוא מצהיר.
דודו ארז אב לשני בנים: דני 3.5 ויהלי שנה וחצי. האבהות שלו היא מה שנקרא "אבהות מאוחרת", ועוד לפני ששאלתי הוא ממהר להבהיר: "כשאתה צעיר, אתה נמצא בהליך של חיפוש עצמי, יתכן שבשלב הזה ילדים עלולים להיתפס כהפרעה להליך החיפוש. אבל כשאתה בן 47 הגיל שהייתי כשבני הבכור נולד, זה טוב לכל הצדדים, למעט אולי העובדה שפחות קל להרים את הילדים. אז, כן צריך לשמור על כושר, להתאמן".
אפרורפו הגיל. לפני שלושה שבועות דודו ארז חגג יובל שנים להיווסדו. "זה נכון, אני בן חמישים, אבל לא חגגתי שום דבר ביום הזה. הוא עבר חלק ונקי, קניתי חומרי ניקוי. מוזר לחשוב על עצמך כאדם בן 50. אף שאין משבר כמו במיתוס המוכר של גיל 40. צר לי לאכזב אבל אני לא מרגיש מבוגר. כל עוד אני עוסק במקצוע שכיף בו לא נגזר עלי לחיות כאדם מבוגר".
בשמירה על רוח נעורים, ועם קירבה לתרבות ומדע בתוספת ההומור האהוב עליו, בחג הסוכות דודו ארז משתתף במופע "בעקבות השיר הנעלם", מסע מוסיקלי אל מעמקי המוח עם תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים. יחד איתו על הבמה חבריו מתוכנית "החפרנים" מירב פלדמן ויובל סגל ("זה יהיה ריוניון. מאז 'החפרנים' לא הופענו יחד") שיעלה במסגרת פסטיבל צלילי ילדות בתיאטרון חולון (11-13/10).
סיפור המחזה מתחיל כשלמירב נתקע שיר בראש. ולא סתם, כי אם השיר Let’s Dance של דיויד בואי. לאחר נסיונות כושלים לחלץ את השיר יוצאים החברים למסע רב חושי אל תוך המוח של מירב. "אנחנו עוברים מסע קסום במוח של מירב, ומגלים תוך כדי כך את חשיבות המוסיקה בחיים שלנו, את הקשר שלה לרגש, לזיכרון לשפה, לתנועה וקצב וכיצד היא משפיעה עלינו מוחית" מסביר ארז.
המופע משלב תזמורת סימפונית, מערכונים תיאטרליים, ויצירות של מלחינים ומלחינות מהנדל ובאך ועד דייוויד בואי ובריטני ספירס, בניצוחו וניהולו המוסיקלי של אבנר בירון. את המופע, שמיועד לילדים בגילאי 5-12, כתב וביים יונתן בלומנפלד והוא יוצג ביום רביעי 12.10 ב-17:00 בתיאטרון חולון. "זו הפעם הראשונה שאני מופיע על במה עם תזמורת. גדלתי על מוסיקה קלאסית, מנגן מגיל צעיר על אקורדיון ופסנתר. אבל הפעם זו חוויה שונה להקשיב למוסיקה ולא מיוטיוב, אלא על במה במופע חי עם תזמורת", הוא אומר.
החיבור של ארז הקומיקאי השחקן והסטנאפיסט לתחומי ידע ומדע ("למדתי פיסיקה בנערותי") בתוכניותיו מוכר לצופים בין היתר מ"החפרנים", תוכנית טלוויזיה ששודרה 206 פעמים לאורך שש שנים וזכתה בפרס התוכנית הטובה ביותר בקטגוריות מגאזין ילדים ונוער לשנת 2018, כמו גם מתוכנית הרדיו "שלושה שיודעים" ועוד. "זו חוויה משנת חיים ומתגמלת. ילדים אוהבים ללמוד בצורה חווייתית", הוא אומר.
דמותו הקומית הרצינית עם פני הפוקר מוכרת לצופים גם בזכות משאלי הרחוב המאולתרים שהגיש ב"ארץ נהדרת" ובתוכניות נוספות. כיום הועתקו משאלי הרחוב לחברות וארגונים שונים, בסוג של חלטורה לצרכי פרנסה. "גדלתי על הומור אנגלי. פני הפוקר בהחלט תורמים לסיטואציה. אני מאד אוהב כשהכל יכול לקרות במשאלים".
בתוכנית שהגיש בעבר, "שלושה שיודעים" ששודרה בכאן תרבות, עורכת התוכנית היתה ענת עורי, הצעירה ממנו בכעשרים שנים, בת זוגו ואם שני בניו.
חזרתה של "ארץ נהדרת" ועל רקע הבחירות הקרבות, השיבה גם אותו לתוכנית. זו העונה השלישית עם דמותו של גדעון סער שהוא מגלם. "בהחלט מדובר בקפיצת מדרגה, זוהי תוכנית ההומור המובילה והטובה בישראל. אני מאד שמח לגלם את הדמות. אני תלוי בסער, הצלחתו היא הצלחתי", הוא אומר.
דודו ארז, כאמור, מריץ על במות גם תוכנית סטנדאפ ("אין לה שם") שנוגעת בעיקר בתחנות חייו האישיות כשהוא גם מלווה עצמו באקורדיון. בין היתר הוא מתעכב על ילדותו בנתניה העיר בה נולד בשם דוד יעקב. על הוריו, גירושיו (פעמיים) לידת שני בניו ועוד.
הוא למד משפטים ושימש כעו"ד בפרקליטות תל אביב ובמשטרה: "בפועל הייתי שוטר במדים למשך שלושה ימים לתקופת חניכה, אפשר לומר שהייתי יותר על מדים בתוכנית 'קומי קומי' מאשר במשטרה". בילדותו הוא השתתף בחוג למשחק "בבוסתן" בנתניה, ולימים פגש ב"ארץ נהדרת" את חבריו הנתנייתים שהיו איתו בחוג המשחק, הצמד אלי ומריאנו (אלי פיניש ומריאנו אידלמן).
אל עולם המשחק הגיע בזכות חברו התסריטאי אסף שלמון: "הייתי עו"ד בפרקליטות תל אביב כשאסף דחק בין לשלוח בפקס חומרים משלי ל'קומי קומי' בפוקס קידס, והבטיח לא להבטיח שום דבר. אלמלא אסף, אחד הכותבים המוכשרים, לא הייתי בתחום".
התרעות פיקוד העורף