המחזה המדובר מגולל מפגש מקרי בתחנת רכבת שהביא את הסופר בסון להתעמת עם שברי הזיכרונות הכואבים המעבר. בעיירה קטנה ושמרנית, אי שם בצרפת של שנות ה-80, הוא חווה את סיפור האהבה הפרטי והמצלק שלו, שהובילו אותו לכתוב על כך ספר דרמה על סיפור אהבה הומוסקסואלי שהיה שזור בתחושות בגידה, נטישה ושברון לב.
העיבוד הבימתי לספרו של בסון מבטא לראשונה את ראשית דרכו הלהט"בית מהימים בהם היה נער, שעדיין האמין באהבה והרשה לעצמו לשחרר שליטה ולחלום רחוק. זהו סיפור אינטימי ומרגש שמצליח לחדור אל מתחת לעור ולעורר בצופה המהופנט צמרמורות קרות, הנובעות מהזדהות עמוקה ומאידך סלידה נוראית. המחזה הצליח לגרום לי לנוע בכיסא באי נוחות, ועם זאת לאהוב ולהתמסר לעוצמה המועברת ברובה באמצעות שתיקות ארוכות, משחק פיזי ופס קול המצייר את רוח התקופה.
ההצגה אפשר לכל אחד מהיושבים בקהל לחוות קשת רחבה של רגשות במהלך הצפייה, הנעה בין צחוק על הטקסט ההומוריסטי, דרך בלבול, כמיהה, סלידה ולאחר מכן עצב עמוק. מדובר בסיפור אהבה מיוחד שמכיל בתוכו את כל מה שאחד כזה צריך להכיל, והפעם הנוכחות התיאטרלית שלו ללא ספק העשירה את הפרטים היבשים והוציאה מתוך הדפים את הפלונטר האינסופי של האהבה האסורה והחיים תחת צל של הסתרה, ריחוק ובושה.
המחזה שהועלה בתיאטרון "תמונע" היה מהסוג המשובח והצנוע שבאמצעות משחק אמין, תנועה ומינימליזם קלע לליבם של הצופים. בשנים האחרונות אני רגילים לצפות בהצגות מלאות תפאורה, תלבושות, מוזיקה ואנרגיה, ואילו הפעם הפשטות שנכחה על הבמה הצליחה לזרוק אותי לתיאטרון הישן והאהוב שמעביר מסר בלי ללכת סחור סחור - ככה נקי. באופן שאינו מפחד מאינטימיות, לא נשען על הרעש מסביב, ובעיקר מכבד את הקהל.
בחודש מאי הקרוב, השחקנים וצוות ההפקה של המחזה "די כבר עם השקרים שלך" ימריאו עם ההצגה המדוברת לפסטיבל דאבלין שבאירלנד, פסטיבל גאווה בינלאומי מהגדולים בעולם. לקראת הטיסה המיוחלת, בה ייצגו אותנו בכבוד בעולם, חברי הקאסט פותחים פרויקט הד-סטארט על מנת לגייס כספים לקראת האירוע הגדול.
התרעות פיקוד העורף