השחקנית והזמרת, לירון ויגדור (34), כיום מרמת גן, החלה את דרכה על הבמה כרקדנית בלט. בריאיון אישי היא מספרת לנו על לירון הילדה שתמיד אהבה לשיר בסלון וחלמה לבטא את הקול שלה, על הסירוב שקיבלה מלהקה צבאית, על קריירת המשחק והשירה, שנוסקת בימים אלו, וגם על החלומות העתידיים.
רק טלוויזיה? העונה השנייה של "השוטרים" דומה במידה מטרידה למציאות
מאיפה הכל התחיל?
"התחלתי כרקדנית בלט ואחרי שנים של ריקוד בער בי הרצון להשמיע את הקול שלי. כשהייתי נערה בסביבות גילאי 12-13 חיפשו רקדנים למחזמר לא מוכר ובאודישן שאלו אם אני שרה ומשחקת, השבתי שלא. בסוף קיבלתי תפקיד של מורה לריקוד ובו שילבתי בין משחק לשירה, מיד הבנתי שזה מה שאני רוצה וארצה לעשות. בהמשך השתלבתי בלהקת נוער על הבמה, ממנה יצאו שמות ידועים כמו: אסף הרץ ורות רסיוק. בתיכון המשכתי במגמת מחול במקביל להפקות מחזות זמר, בהן השתתפתי בלהקת הנוער".
ומשם ללהקה צבאית?
"לא התקבלתי ללהקה צבאית ועשיתי שירות במשרד הביטחון".
וואו. נשמע לא פשוט. ולאן המשכת אחרי הצבא?
"בשחרור שוב הייתי בצומת דרכים- האם להתחיל קריירה במשחק או בריקוד? אז טסתי לניו יורק כדי לברר על בתי ספר למשחק וכשחזרתי התחלתי ללמוד משחק בבית צבי, לפני למעלה מעשור".
ספרי על התפקיד הראשון שעשית בתיאטרון רפרטוארי?
"התקבלתי למחזמר שורת המקהלה של תיאטרון הקאמרי, שיחקתי שם את מגי, רקדנית שרוצה להתקבל למופע, עבור הדמות של מגי הבלט היה מפלט מהבית".
כיום אין כמעט ערב שאת לא משחקת.
"זה נכון, אני מופיעה בשלושה מחזות זמר במרי לו, בלהקה ובסאלח שבתי, כולם בהפקת התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי ואת כולם ביים צדי צרפתי".
צפיתי במרי לו, שם את משחקת את הדמות של אלה, היכן היא פוגשת אותך במציאות? אתן דומות?
"אלה רוצה להיות מצוינת בכל מה שהיא עושה וגם לי זה חשוב, יש לנו את הרצון לעשות בחירות נכונות תמיד, גם אם היא לא תהיה הכי נאהבת או בולטת. הקלף החזק שלי הוא שנעים לעבוד איתי. אני מגיעה לחזרות תמיד מוכנה ונותנת מעצמי הכל. בהחלט הייתי מוסיפה לעצמי יותר חוצפה כדי להיות יותר מחוספסת".
לירון, מה אנחנו לא יודעים עלייך?
"אני בקונפליקט פנימי עם עצמי האם לחשוף את החיים שלי באינסטגרם או להתמקד רק בהצגות שאני משחקת ופשוט להזמין לבוא לראות. אני אוהבת את הפרטיות שלי מאוד ובזמן הפנוי אני מכינה אלבומי תמונות DIY מנייר".
מה החלום הבא שלך?
"להשתתף בהפקה קולנועית מטורפת של סרט מוזיקלי או סדרה מוזיקלית, נניח אם המחזמר מרי לו יהפוך לסרט קולנוע הייתי רוצה לשחק שם מאוד. הייתי רוצה לקבל תפקיד של אישה חזקה עם עבר מעניין".
טלוויזיה או תיאטרון – מה את מעדיפה?
"בחיים אני לא אוותר על תיאטרון אבל יאללה, בא לי כבר מלא טלוויזיה. אני מאמינה שברגע שאהיה יותר בטלוויזיה אהיה יותר גם בתיאטרון".
אם כבר מדברים על טלוויזיה, תסכימי להשתתף בתוכנית בריאליטי?
"אני מדברת על זה הרבה עם חברים וחושבת על זה הרבה לאחרונה, אתמול אמרתי לצדי צרפתי שהייתי שמחה להשתתף כלירון בריאליטי "רוקדים עם כוכבים" ולהביע את יכולת הריקוד שלי".
הצגה שראית לאחרונה?
"אין לי מתי לראות תיאטרון כי אני מופיעה כמעט כל ערב, אבל היה לי במקרה ערב פנוי והלכתי לראות את הגן של ציקי שהוצגה בצוותא וראיתי גם את החב"דניקים".
תכנית טלוויזיה אהובה.
"אני מכורה לסדרות תקופתיות כמו THE CROWN וגם לסדרות דוקו תקופתיות, כי הייתי אמורה להיוולד בתקופה הזאת".
מי המודל שלך, דמות שאת לוקחת ממנה השראה?
"לגמרי אמי רוסום, שחקנית ששיחקה את התפקיד הנשי בפנטום האופרה וזה בזכות השילוב בין המשחק, השירה והריקוד שלה. אני מרגישה חיבור והזדהות עם האופן שבו היא משחקת".
ספרי על שחקנים שהיית רוצה לשחק איתם.
"את האמת? זכיתי, אני עובדת עם איציק כהן והוא פשוט מתנה על הבמה, הוא בית ספר מבחינתי, אני זוכרת שהייתה את הפרזנטציה לתקשורת עבור המחזמר סאלח שבתי ועבורי זו הייתה פעם ראשונה מול תקשורת, יש לנו את הסצנה של העובדת הסוציאלית ושל סאלח ואמרתי לו שאני ממש בלחץ אז הוא השיב:" אין מה להיות בלחץ מסתכלים אחד לשנייה בעיניים וזה מה שיש".
ספרי על ההפקה של השוטרים.
"אני בסדרה הזאת כבר עונה שנייה ומשחקת את אשתו של אחד השוטרים, אותו משחק מאור שווייצר. השוטרים של קשת 12, זו הפקה שהתקבלתי אליה במהלך תקופת הקורונה וזו לגמרי עונה מאוד מפתיעה לדעתי".
לסיום, הרבה שחקנים מדברים בשנים האחרונות על חרדות, בתור שחקנית עם יומן מלא – את מרגישה הזדהות?
"בתור מישהי שקשה לה עם כל דבר שהוא לא מושלם יש לי חרדה יום יומית שאצלי באה לידי ביטוי בצורך לשמור על הקול והגוף. כמו לכולם גם לי יש רגעים של פיק ברכיים. הפרפקציוניזם לפעמים גורם לחרדות. נניח בפרמיירה של המחזמר "מרי לו" הרגשתי חרדה כי הקהל מרגיש הכל דרך הקול".