שר התקשורת שלמה קרעי הציג השבוע את תזכיר חוק השידורים החדש, הכולל שורת שינויים בתחום התקשורת - סגירת הרשות השנייה מועצת הכבלים והלווין. בנושא של מבנה הרגולטור וסמכויותיו, נכתב במסמך כי יהיה גוף אחד, בעל סמכויות מינימליות, שיהווה יחידת סמך עצמאית, ללא סמכויות התערבות בתוכן. דוד ורטהיים שוחח עם איריס קול ב-103FM והסביר כיצד הרפורמה מאיימת על שוק התקשורת הקיים.
"הדחה פוליטית מובהקת": השיחה הסודית בין קרעי ליו"ר הדואר המודח\
מביך: שר התקשורת קרעי השתמש בעמית סגל כדי לקדם את הרפורמה בתקשורת - ומחק
תפרש לנו את הרפורמה של קרעי
"האמת שמי שקצת בקיא בפרטים לא ממש הופתע אתמול כי כל הדברים כבר פורסמו בכל מיני הדלפות בחודשים האחרונים. אני מזכיר, לשר התקשורת יש הצהרות גבוהות ומימוש קצת פחות גבוהה כמו שראינו בנושא התאגיד. ועדיין, כשמקבלים את כל החבילה הזאת, זה קצת מזכיר את הרפורמה המשפטית, רואים סל שאם הוא ימומש פני התקשורת הישראלית עומדים להשתנות לחלוטין".
"למעשה קרעי רוצה לשנות לחלוטין את כל מבנה האכיפה על ערוצי הטלוויזיה המסחריים באופן כזה שהוא פשוט רוצה לבטל אותו כמעט לחלוטין", הוסיף העיתונאי. "היום יש לנו רשות שנייה ומועצת כבלים ולווין, בתוך הדבר הזה יש לנו סמכויות לקנוס, לעשות פיקוח על הפרות, לדאוג לתוכן שיווקי, אורך מהדורות וכן הלאה. הוא רוצה בעצם לבטל את שתי המועצות האלה. גם היום הן לא נטולות פוליטיזציה, יש בהם אנשי מקצוע טובים והקשר בניהם לבין השר שאחראי על יו"ר ועדת העיטור וזה שממנה אותה, הוא קשר שקיים, יש קשר פוליטי. הוא רוצה לבטל אותן".
"אממה, הוא לא אומר 'אנחנו לא רוצים בכלל רגולציה', הוא אומר 'אנחנו כן רוצים, רק שאנחנו נקבע מי הם הרגולטורים, מי תהיה המועצה החדשה הזאת', אז הוא יצר איזה שהוא מודל של איזו שהיא ועדה שתהייה יחידה בתוך משרד התקשורת, היא לא תהיה רשות עצמאית", הסביר ורטהיים. "ובתוך הדבר הזה מי שיקבע מי זהות החברים שלה יהיו שרי החינוך, הוא, שר המשפטים, והמועצה הזאת היא זו שתקבע מי עמד בקריטריון חדשותי, מי זכאי למענק עידוד תחרות, הוא ייתן לכל אחת רשות לשדר חדשות, מה שיכול להפוך את מדינת ישראל למעצמת פייק ניוז, עד היום היינו צריכים רישיונות".
נניח ותעלה איזו תוכנית אקטואליה שלא יאהבו שם את התכנים שלה
"עוד לא ראינו את תזכיר החוק המלא, אבל עצם זה שהכוח נמצא בידי השלטון זה כבר יוצר הרגשה לא נוחה. אני מזכיר שאת הקדנציה שלו הוא התחיל כשדיבר על אופירה וברקו ואמר 'אנחנו נגרום שזה לא יהיה להם כלכלי לשדר תוכניות שמבקרות את הממשלה', זאת אמירה לא דמוקרטית בהגדרה. אז הוא מממש את זה עכשיו. הוא אומר 'אוקיי, תוכנית אקטואלית תוכל להיות, אבל עם גבולות'. כמובן שהם יגידו 'זה לא ככה, זה לא הוא מחליט, זה לא לבד', בסוף הפורמט עובר מראשות מקצועית לראשות ממשלתית".
"לצד כל הדבר הזה, הוא מבטל עוד הפרדה. היום יש לנו את הערוצים המסחריים המרכזיים, קשת, רשת וערוץ 14, התאגיד הוא נושא אחר לחלוטין, אבל בערוצים המסחריים יש מבנה מאוד מסוים. לקשת 12 יש את חברת 'קשת' ויש את חברת הבת שלה 'חדשות 12', שהיא תחת בעלות של קשת אבל יש דירקטוריון חדשות חיצוני שמפקח על השידורים שלה. על פניו צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין שתי החברות. אנחנו יודעים שזה לא ככה אבל יש על פנוי הפרדה באמת, ובמה שחשוב באמת, יש הפרדה. והוא רוצה לבטל גם את הדבר הזה".
"זה קשה לדעת עד כמה מה שקורה עכשיו בכלל ישפיע גם על הנושא של תקשורת", סיכם העיתונאי. "הרי בפעם הקודמת הוא רצה לסגור את התאגיד וביבי שם לו ברקס".
סייעה בהכנת הכתבה: נויה חסון 103fm.