התקדמנו בעוד שבעה ימים, שגם הם, בדיוק כמו השבעה שלפני, לא היו רגועים בלשון המעטה. וכפי שעשינו במפגש הקודם שלנו, הגיע הזמן לשים בצד את כל טרדות היומיום, הפקקים, ההפגנות, המאבקים הפוליטיים וחילוקי הדעות הפנימיים, ולהניח לעצמנו לנוח באמת. ואפרופו נחים, אז עם נטפליקס כמובן, אם למישהו היה ספק בכך.
אז מה יש לנו כאן, במידה ועוד לא הצטרפתם לטרנד ארוך השנים? סרינה חוזרת מפנימייה משונה היישר לאפר איסט סייד בניו יורק, לצד בלייר, חברתה הטובה למראית עין, צ'אק שמנסה להוכיח שהוא לא טוב כמו שחושבים, נייט, דן, ונסה וג'ני. וחייהם של כל מי שמניתי, שונים ככל שיהיו, הולכים להצטלב בצורה מאוד לא צפויה.
מדובר בדרמת נעורים, על כל המשתמע מכך, והיא נפלאה בדיוק כפי שהיא. שש העונות ירגישו לכם כמו פחות, העלילה תשאב אתכם במהירות הבזק, והשאר? היסטוריה. אני יודעת שזה נשמע מוגזם, אבל אתם הולכים להתאהב.
אז הכירו את מטבח חמישה כוכבים, המאגדת שבעה שפים מקצועיים למדי, המתחרים על הסיכוי הנכסף להציג את נקודת המבט הקולינרית שלהם במסעדת פאלם קורט בלונדון. אגב, מסתבר שעבור יודעי דבר בתחום ההסעדה, מדובר בפרס חשוב מאין כמותו. בתיאבון.
למרות שזה באמת לא ברור מדוע מישהו ירצה לחזור לגיל ההתבגרות אפוף חוסר הוודאות, הדרמה הנ"ל מצליחה להיות מאוד חיננית ומדויקת, אפילו אם ההזדהות עם אניטה חלקית עד אפסית. מפתיע לטובה.
אני יודעת שזה מוזר ולכן אביא בפניכם את השאלה שמקפידים לשאול אותי: למה בכל זאת כדאי לצפות במסמך הטלוויזיוני המורכב הזה? ניסיתי למצוא הסבר אחר שמניח את הדעת, אבל לפעמים אין נימוק חלופי לכך שזה פשוט מעניין בצורה חד משמעית. ומוזר. אבל בעיקר מעניין.
קצת על המתרחש לפני שאומר את דעתי. אז פיט, ששמו בסרט הוא ליידי באג, צריך לבצע שוד ולהילחם ברוצחים אחרים במהלך נסיעה זריזה במיוחד על רכבת הקליע היפנית המפורסמת. בדרך, הוא יבין שכל הדברים שמניתי לחלוטין לא הולכים יחד. הבנתם לאן זה מתקדם.
אני אפילו לא יודעת למה ציפיתי לפני שלחצתי על הפליי, אבל אני עדיין בטוחה שזה לא היה טוב מספיק. לא מדובר בסרט מתח, וגם לא בקומדיה עם הומור חד ומושחז. מה שראיתי מול עיניי זה בן כלאיים שמנסה להיות הכל, אבל נותר עם לא כלום. בראד, התנצלותי הכנה.
התרעות פיקוד העורף