אתמול, אצל אופירה וברקו התרחשו לנגד עינינו כמה אפיזודות מעניינות. לא כולן נוהלו על ידי מנחי הערב, בסגנון הכי אלגנטי ומלוטש, אולם בכללי, אני לגמרי יכולה להזדהות עם הדאגה, הכעס והתסכול שמביע הצמד מדי שבוע, בגלל המצב העגום אליו נקלענו.
"ביידן תציל אותנו": המחאה הגדולה של ברקוביץ' בתכנית
האזרח המעוצבן: זה הדבר שהופך את "אופירה וברקו" לתוכנית חשובה
קשה שלא לזקוף לזכותם של צמד המנחים, את האומץ להגיד את האמת בלי מורא ופחד מפני דעת קהל, והחשש שמקור פרנסתם ייפגע. הרי שר התקשורת שלמה קרעי כבר איים במרומז או בגלוי, שיש לו תכניות לסגור את התאגיד, וכיוון במיוחד לתכנית האנטי ביביסטית של אופירה וברקו. אולם השניים לא נלחצים ולא נבהלים וממשיכים ביד רמה לבקר את מהלכי הממשלה, ועל כך מגיע להם כל הקרדיט. מבין השניים, ברקוביץ' הכי עצבני, אולם הוא אותנטי, שלא מתבטא אמנם כמו אינטלקטואל מהאקדמיה, אך נותן בראש בלי לגמגם ולהתנצל, מדבר מדם ליבו ומבטא את רחשי הלב של חלק גדול מהציבור.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
אחד מאותם רגעים אמש שברקו אמר את כל האמת בפרצוף, קרה כאשר הוא פנה לעיתונאי גדעון לוי השמאלן הידוע לשימצה, ושאל אותו: תגיד, הפכת לביביסט? מה אתה יושב שם ומתפתל בכיסא בכל פעם שמזכירים את ביבי?
ואמנם, מזמן הבחנו שגדעון לוי, מאז שהוזמן לחגוג אצל משפחת נתניהו את יום הולדתה של שרה נתניהו, הוא מזמר זמירות אחרות, מאלה שהורגלנו אליהן, ולכן כאשר ברקו אמר לו דברים ישר לפוני, אני מודה שהתענגתי עליהם.
יחד עם זאת, היו כמה גליצ'ים אמש בתכנית של השניים.
ברקו טעה, כאשר במקום לדבר לגופו של עניין, דיבר לגופו של אדם, ולעג לעו"ד דוד פורר, שמסנגר על הממשלה, כשפנה אליו ואמר: מה, אתה עיוור? אתה לא רואה מה קורה במדינה? אתה יושב פה עם העניבה שלך ומתפנפן לנו וחושב שהכל בסדר?
העניבה שהעו"ד החליט לענוב באותו ערב לרגל המפגש שלו עם הצמד, היא לא מעניינו של אף אחד, ואין קשר בינה ובין דעותיו הפוליטיות. אמנם אנשים לפעמים נוטים להעליב כאשר הם בסערת רגשות, ואין ספק שברקו, בסערת רגשות עמוקה, כמו כולנו, אבל במקומו, הייתי מדלגת על ההערה המיותרת לגבי העניבה, כי היא מוזילה את השיח על נושאים רציניים, אלא אם כן, הוא מחפש קריירה חדשה כסטייליסט, שזה בטוח לא המקרה .
גם אופירה טעתה כאשר לא הבינה את כוונתו של העו"ד דוד פורר שכינה את היועמשי"ת "פקידה". ברגע שהיא נזפה בו קשות, על החוצפה שלו לקרא לגלי בהרב מיארה "פקידה", היא הפכה את המילה: "פקידה" לעלבון בפני עצמו. אני משערת שדוד פורר התכוון לומר שבעצם היועמשי"ת היא פקידה בכירה שעובדת במשרה ממשלתית.
אבל, וזה אבל גדול, אין לי כל ספק, שפורר לא קרא לה "פקידה", כי הוא סתם פריק של הגדרות לשוניות מדויקות, אלא רצה להעליב את היועמשי"ת, ושיספר סיפורים לסבתא שזו לא הייתה כוונתו.
אופירה גערה בו שלא יעז להעליב נשים בתוכניתה, פורר נבהל מהמורה הקשוחה, נדם והשתתק. בשלב מסוים, כאשר אופירה איתגרה אותו עם השאלה האם גם את אסתר חיות הוא יכנה "פקידה", הוא השיב כמו ילד צייתן וכנוע, וקרא לגב' חיות "נשיאת בית המשפט העליון". אופירה יכלה לטפוח לעצמה על השכם שהתלמיד למד את הלקח.
רגע כמעט קומי, התרחש באולפן כאשר שלזינגר וברקוביץ', החליפו מהלומות ורבליות. לרגע חשבתי שאני צופה בעוד פרק של "האח הגדול". שלזינגר תקף את ברקו ואמר שהוא "מסוכן", והאחרון ענה לו: "יאללה יאללה, אני לא סופר אותך ממטר".
מכובד? לא ממש. כי הרי לא רק לברקו מותר להגיד על אחרים שהם אנשים מסוכנים, כפי שטען בערב אחר, כנגד פרופ' טליה איינהורן. אז כפי שאתה יודע לבקר אחרים, תלמד לקבל ביקורת.
גם אופירה לא ריסנה לשונה וכאשר נעלבה מהאדון פורר, שהעז ללעוג לה שהיא לא יודעת עברית, היא לא נשארה חייבת ואמרה לו: "שיהיה לך 10 אחוז מהעברית הרהוטה שלי".
אובייקטיבית, העברית של אופירה לגמרי תקנית בעיניי, ולא שמעתי אותה שוגה כפי שעושים לעיתים קרובות חברי כנסת מלומדים שלא תמיד מגלים בקיאות לשונית מזהירה. יחד עם זאת, גם העברית של דוד פורר לא לוקה בחסר, ולכן ההערה שלה היתה מיותרת וקטנונית.
ובכל זאת, ולמרות הכל, אני חושבת שאופירה וברקו, שבראשית דרכם לא התייחסו אליהם ברצינות גדולה כפרשנים פוליטיים, עשו כברת דרך רצינית, והיום אני נהנית לצפות בהם ובסגנונם העממי, והפשוט, אף יותר מאשר להרבה ברבורי שכל ופלספנות מיותרת מצד מראיינים אחרים שברוב המקרים נזהרים בדבריהם, במקום להגיד בכנות את אשר על ליבם.