בהחלט ראוי ליצור דרמה קומית על בני הדור השני לעלייה הגדולה מברית המועצות, הנאבקים בלבנט העצבני. אבל האיכות, פרנסי התאגיד, איפה האיכות?
מכרה שלי, שעלתה לפני שנים רבות מרוסיה הסובייטית, זוכרת עד היום את תחושת התדהמה שאחזה בה כשגילתה שבבית הספר הישראלי התלמידים פשוט לא לומדים. היא הייתה עתידה לחוות בשנים הבאות עוד כמה וכמה תחושות תדהמה, כשנתקלה במנהגים נוספים בארץ החפיף וחוסר הכבוד לכל דבר. היא כמובן ניסתה להתערות בארץ החדשה, אבל החינוך הקלוקל שקיבלה עוד ברוסיה הקשה ועדיין מקשה עליה לוותר לחלוטין על ההתייחסות הרצינית לסביבותיה ולעשייתה. מהבחינה הזאת, מכרתי תישאר לעולם זרה. “רוסייה".
הסדרה “סובייצקה" מתארת בצורה של דרמה קומית את סיפורם של בני הדור השני לעלייה הגדולה מברית המועצות. גיבורת הסדרה, ענת, היא אניה, סטודנטית צעירה למתמטיקה, שמנסה כל חייה להתכחש למוצאה הסובייטי, ונכשלת שוב ושוב ומתויגת תמיד בידי סביבותיה כרוסייה. עד שעולה בידה למצוא לעצמה נמל תרבותי לעצמה הנובע מתוכה, ולהגדיר את עצמה כישראלי.ת חדש.ה.
מנקודת מבט זו “סובייצקה", שנוצרה בידי התסריטאית דנה אברמוביץ', נמצאת בדיוק במקום הראוי לה מבחינה היסטורית. בתוך מהומת הכרוניקה מחרישת האוזניים והבלתי פוסקת בענייני היומיום, יותר מראוי לצאת לרגע מהמצעד הדוהר קדימה ולהתבונן מהצד בתהליכי עומק מתמשכים יותר. לא פחות נכונה היא החלטתו של התאגיד להקצות תקציבים וזמן שידור לפלח אוכלוסייה גדול כל כך, שהונחת בבת אחת ממולדתו לתוך ארץ כה שונה מהבחינה התרבותית.
לא רק ב"סובייצקה", מתברר, מתיר לעצמו כאן 11 את החירות לשדר חומרים ירודים שאינם ראויים להיות מוקרנים על מסך. באופן אקראי נתקלתי השבוע בסדרה הקרויה “מותק בול באמצע" - דרמה קומית פוליטית, שעלילתה מתרחשת במסדרונות הכנסת, שכתב שמואל הספרי. בדיחות גיחי ילדותיות ותפלות, בינוניות תיאטרלית ומטה, תסריט צולע - כל מאפייני “סובייצקה" חוזרים על עצמם בדיוק מפליא ב"מותק בול באמצע".
מילא אם הערוצים המסחריים היו משדרים את הסדרות הללו. הדבר היה בכספם, על חשבונם, והפגיעה ברייטינג על חשבונם. כאן 11 לא זכה בפטור מדאגות תקציב ורייטינג כדי לבזבז אותם על מוצרי סטוק הכל ב־10 שקלים. יתכבדו נא קברניטיו ויתחילו להשגיח בקפדנות רבה יותר על כספנו.
התרעות פיקוד העורף