בהמשך הדגיש סמיה כי "אמנם זכות הציבור לדעת את האמת על כשירות צה"ל, אבל חשוב יותר ליידע את וועדת החוץ והביטחון ואת הקבינט הביטחוני", מה שנתניהו נמנע מלעשות.
אני חייבת להודות, שאתמול הייתה לי עדנה מצפייה בתכנית נוספת של אופירה וברקו, רק בגלל אורח אחד - הרב אברהם מרדכי גוטליב מחסידות אשלג. תענוג היה לשמוע את דבריו מחממי הלב שנאמרו בנועם, בפתיחות ובשיא הענווה.
ומה אמר האיש הכל כך יוצא הדופן בנוף של המגזר החרדי? שכל המהות של היהדות מתבססת על הפסוק: "ואהבת את רעך כמוך", ואת הערך הזה צריך לדעתו ללמד בכל המגזרים ולאמן את המוח לוותר על אגו ואהבה עצמית, למען אהבת הזולת. זה הפתרון מבחינתו לאנדרלמוסיה שקיימת היום במדינה, ועדיף לבחור בלמידה, מאשר בייסורים וכאבי לב (שכמותם, לא חסרים לנו).
כשברקו שאל איך ייתכן שקיימת היום שנאה כזאת בין חילונים וחרדים, ענה הרב גוטליב בשיא הפשטות ומבלי לייפות את הדברים: "כי בני אדם בבסיסם הם חיות, והם ידרסו כל מכשול העומד בדרכם להגשמת ההנאות והרעיונות שלהם". במילים אחרות: יצר האדם רע מנעוריו.
בשלב מסוים, השיח בין ברקו והרב קיבל תפנית די משעשעת. כאשר הרב הציע שכבר מהגיל הרך צריך ללמד את התורה של הקבלה, ברקו קפץ כמו ילד מרדן וקרא: "אני לא רוצה. לא רוצה ללמוד תורה". הרב כמובן לא התכוון לתורה שלומדים בבתי הספר, אלא לתורת "הקבלה", שהיא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית. אז ברקו היקר, לפני שאתה קופץ כמו עיזה פזיזה, תלמד להקשיב לאחרים ולרדת לסוף דעתם, ואולי תלמד דבר אחד או שניים שלא ידעת.
כמעט נפלתי מהכורסא, כאשר הרב נשאל על ידי אופירה למה דתיים כל כך מתבלבלים כשהם רואים בחורה חשופה באוטובוס. הלוואי וחתני "חתונמי" היו כנים כמו הרב: "כשאני רואה אישה יפה שחושפת את איבריה, כל גופי משתוקק, אבל אני מכבד אותה, ודואג לסדר אותי, ולא אותה". כלומר, לטפל בחשקים שלי ולא לשפוט אותה. בשורה התחתונה, הרב הסימפטי הזה הוא נגד כפייה דתית ורוחנית, כי היא רק מעוררת יותר התנגדות בצד השני.
בנוסף, כשנשאל על ידי אופירה מה הוא חושב על נתניהו, הוא ענה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים כי "ביבי והקואליציה, בהתנהגות שלהם, גורמים לפירוד בעם". ברקו שמע את המילה "פירוד" ונדלק: "אני רוצה שתהיה הפרדה בין דתיים וחילונים. לא רוצה לחיות בקרבתם. מדינה אחת להם, ומדינה לחילונים". ואני שואלת: איך בדיוק זה יתבצע? כולנו נתחיל להעמיס על המשאיות ונעבור דירה? לאן בדיוק?
ברקו לפעמים מאבד את זה כשהוא כועס. אבל אפשר להבין אותו. כמה אפשר להיתקל באדישות של הקואליציה, כשאנשים רציניים מכל המערכות אומרים לה לעצור את החקיקה המטורללת הזאת על מנת לחזור לשפיות, אבל היא בשלה? ברקו המשיך ונתן דוגמא לכפייה הדתית: למה אני לא יכול לנסוע ברכבת הקלה בשבת? הרב גוטליב: "ת'פדל, תיסע". ואז ברקו: "אבל לא נותנים לי". והרב, בתנועת יד לארג'ית, אמר: "אני נותן לך".
הרב נתן את האינטרפרטציה שלו לנושא ההיפרדות. לדעתו, צריך לשנות את שיטת הממשל ולהפריד את הדת מהמדינה. ברקן התלהב והציע לו להגיע לאולפן כל שבוע. גם רבנו התלהב: "אני מוכן". אני לא יודעת איך אתם, אבל אני נהניתי מחילופי הדברים בינו ובין הצמד.
ועוד הוסיף הלוי, שאם נתניהו וממשלתו לא יצייתו להחלטת בג"ץ, אזי הוא מצפה ששר הבטחון ינהג כפי שנהג שר ההגנה בארה"ב, כאשר הורה לכל ראשי הרשויות והצבא לא לקיים החלטות של הנשיא ניקסון, שהיה בתקופתו במצב נפשי ופיזי גרוע. הייתכן שאפרים הלוי רמז שזה גם מצבו של נתניהו, ובעצם ענה בעקיפין לשאלתו של ברקו בעניין כשירותו או אי כשירותו של ראש הממשלה להנהיג את המדינה?
הלוי גם ראה בחומרה את העובדה שנתניהו לא חשף בפני הציבור את האמת על בריאותו, מה שחובתו כמנהיג לעשות. וזה לא נגמר. הלוי ציין אירוע חמור אחר, בו סמוטריץ' רצה בשבוע האחרון לשכנע את ביבי שבאוניברסיטה העברית יש תאים אפלים (שזה שקר וכזב), ולכן צריך לקצץ בתקציבים לאותו מוסד אקדמי. הוא הדגיש שלראש הממשלה היו יחסים מיוחדים עם האוניברסיטה העברית, ורמז שביבי יודע היטיב שהוא חייב לה. חייב מה ולמה? האם הוטלה פה איזושהי פצצה חדשותית? אני תוהה איך אופירה בעיקר, לא הסתקרנה וניסתה לרדת יותר לפשר הדברים. ברקו הגיב: "לביבי לא אכפת משום אוניברסיטה. אכפת לו רק מביבי".
התרעות פיקוד העורף