בכתבה האחרונה שלי צפיתי שליאל, אף על פי שנכנס לבית האח בכניסה השנייה, יגיע לגמר, וצדקתי. גם הפעם, אוהדי סתיו הצביעו בהמוניהם לליאל, ובלבד שעוד אחד מציר הרשע שפועל נגד הגיבורה שלהם, יצטרף לשי שהודחה לאחרונה. הברירה היתה בין אברהם לשניר. האחרון ניצל, כנראה בגלל שהתרכך לאחרונה ביחסו כלפי בארבי גירל, ואתמול גימגם כמה מילות התנצלות לעברה שאני לא ממש קניתי.
עדיין לא נרשמתם? לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
בכלל אני לא מאמינה לכל הקטע הזה שמכל הבתים בישראל, דיירים כולאים את עצמם דווקא בבית האח הגדול לתקופה ארוכה, כי הם חושבים שהוא יעזור להם לעשות תיקון עם עצמם. אף אחד לא עזר להם כל חייהם, לא המחנכת בתיכון, לא הפסיכולוגית או היועצת החינוכית, לא ההורים או מנהל בית הספר, אלא רק האח הגדול, הוא המושיע הגדול, ובואו כבר כולנו יודעים שלא עסקינן בטיפול אלא נהפוך הוא בפגיעה נפשית שתימשך זמן לכל החיים. אתמול, שניר וליאל יצאו מעורם להודות לו שרק בזכותו הם השתנו וניצלו מהרס עצמי והדרך לגן עדן סלולה.
לאחר עונה ארוכה ודרמטית: נקבעה חמישיית הגמר של האח הגדול
שלא יבלבלו את המוח ויגידו את האמת, שהם רצו להתפרסם, ובסתר ליבם קיוו שאולי קיים סיכוי שיזכו בכסף הגדול. בכל מקרה, הגיע תורו של אברהם אקלום, שנתפס בעיני אוהדי סתיו, כאחד מדיירי אותו ציר הרשע, להתפנות מהבית ברוב כבוד והדר, ולסיפוקם הרב של מעריצי סתיו, שלא קיבלו את פניו בפרחים, אלא שמחו וצהלו והפיצו ברשתות שזה סופו של כל בלון ושהמלך הוא עירום.
אחרים אף הזכירו לו שלא ישכח לשתות הרבה מים בצאתו על מנת להירגע, כפי שנהג לייעץ לדיירים בבית שאיתם הסתכסך. יש כאלה שהציעו שישתה את המים הקרים ביחד עם ספיר אהובתו, ועל הדרך אף עקצו ושאלו, היכן היא נעלמה ואיך זה שבהדחה האחרונה והכי חשובה, כאשר אהוב ליבה מועמד, היא לא נמצאת שם על מנת לעודדו. אחרים, ממש לא נחמדים, אף השתתפו בצערה שאברהם לא יזכה במיליון, מה שיכול היה לעזור לה לפתור את הבעיות העסקיות אליהן נקלעה, כפי שסיפרה בבית האח.
אני אשקר אם אומר שלבי יצא אליו. כמובן שלא שמחתי לאידו. לא נעים להיות מודח דווקא רגע לפני שהגעת לארץ המובטחת, או לגעת בגביע הנכסף. האכזבה ניכרה היטיב בפניו, כאשר יצא מהבית בנווה אילן, למרות שניסה לשחק אותה קול וקליל ומצפצף על כל העולם, מין סוג של מנגנון הגנה על מנת להוכיח שאף אחד לא יכול לפגוע בו, טכניקה אותה אימץ לאורך כל הדרך, כנראה גם בחייו האמיתיים. אולם קלילות לא הייתה שם כששמו הוזכר כמודח האחרון של העונה, אלא הרגשה של תבוסה וכישלון. אני תוהה איך אותו אברהם, שהחזיק מעצמו החכם באדם, לא השכיל להבין שאם יש תכונות שהצופים לא אוהבים, אלו הן זחיחות והתנשאות, אותן שידר, במודע או שלא במודע.
מסתבר שהכתר על ראשו, של מי שאביו תמיד כינה אותו "מלך", היה כבד מדי, ונפל והתנפץ על הרחבה החגיגית של בית האח, לקול צהלות אוהבי סתיו, אליה נטפל לאחרונה בקרציתיות מוגזמת, על מנת לרצות את החברים החדשים שלו, שי ושניר. אמנם סתיו לעיתים הרוויחה ביושר את ההצקות שלו, ושל שאר הדיירים לאורך העונה, אבל רגע לפני הגמר, במקום שאברהם יצדיק את הטיקט שאיתו נכנסת לבית האח כאיש חכם ואינטליגנטי, וינסה להתפייס איתה, הוא המשיך לשחק איתה בכיפוף ידיים, ולעצבן עוד יותר את קהל מעריציה.
אז צר לי להודיע לך אברהם, הוד מעלתך, שבמשחק הזה, לא הפגנת חוכמה יתירה וסתיו, הדקיקה, השברירית והורדרדה, הכניעה אותך, ואף יצאה גדולה יותר, כאשר ב"מסיבת הסיום של התיכון" כפי שכינה האח את ערב הכתרת חמישיית הגמר, היא התנצלה בפני כולם, גם בפניך, אם היא פגעה במישהו. היא ציפתה שגם אתה תתנצל בפניה. זה לא קרה, כי מלך לא מתנצל בפני נתיניו, ובטח לא בפני נתינה, שרק לפני יום, פקדת עליה לשרת אותך ולהביא לך מיד מהמטבח קפה ומאפה ושאר תופינים. נכון, זה נאמר בצחוק, אבל צחוק מהול בזלזול. סתיו לא שכחה, והטיחה בך את האמת בפרצוף, ולפני כולם, אפילו במסיבה שאווירת הסיום בה היתה אמורה לאחד ולפייס בין כולם.
אז אברהם קיבל את המגיע לו, ולמרות שלא שמחתי לאידו, גם לא הצטערתי, וכדאי שמועמדים פוטנציאלים בעונות הבאות בעתיד, ילמדו מהסיפור שלו ויפנימו שלהיות שוויצר גדול, זאת אסטרטגיה גרועה.