"Dear child", נטפליקס
עזבו את כל הסדרות האחרות שאתם רואים, את כל הריאליטי, ורוצו לראות את "Dear child". ככה סתם, בלי רעש או פרסום, בלי שחקנים ושחקניות אמריקאים יפי תואר אלא דווקא דוברי גרמנית, התגנבה אל המסך סדרה גרמנית פנטסטית, שנכון לתחילת השבוע, מרוב אלמוניות, אף לא קיבלה שם עברי ישראלי קורץ.
הנה תקציר, בלי יותר מדי ספוילרים: אישה צעירה, יחפה, לבושה בכתונת לילה נמלטת ביער, מגיעה לכביש ונפצעת באורח קשה בתאונת פגע וברח. עם האישה נמצאת בתה. בחקירת המשטרה מתברר כי הילדה אינה בתה, כי האישה נחטפה ונכלאה בבית מבודד שבו החלונות מוחשכים וחסומים בסורגים, וכי בדרך כלשהי היא קשורה לאישה צעירה אחרת שנעלמה לפני 12 שנים.
את השאר מוזמנים הצופים לגלות בעצמם ומלאכה קשה לא צפויה להם. "Dear child" היא סדרה שבדרכה המדויקת מדביקה את הצופה לכורסה. היא מקורית. אין בה דרמה פומפוזית מיותרת. הדיאלוגים והמשחק חסכניים ומשרתים רק את מטרתם ולא תאווה משולחת רסן של תסריטאי ובמאי מיוחמים להגדיל את חלקם היכן שלא צריך. גם הפרסום לסדרה פשוט לא נעשה, ובדרכה השקטה, ימים ספורים לאחר שעלתה לשידור זינקה "Dear child" למקום הראשון בין הסדרות המשודרות בנטפליקס. כבר נאמר ש"Dear child" היא סדרה משובחת?
לראות או לוותר: לראות. פשוט לראות.