בריאיון שהעניק ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע לרשת החדשות האמריקאית CNN, שאלה אותו המראיינת את השאלה המרכזית: האם הוא יכבד את החלטת בג"ץ כאשר היא תתקבל. 

נתניהו טען בפני ראשי הקהילה היהודית: "האופוזיציה נכנעה למחאה"
רוב הציבור סבור: הסכם עם סעודיה לא ישפיע על המחאה ומה עם מעמדו של נתניהו?

גם הפעם, ראש הממשלה התחמק מלתת תשובה ברורה וחד משמעית. הכתבת האמיצה, לא הרפתה ודחקה אותו שוב ושוב לפינה, כשהיא מבקשת תשובה של "כן" או "לא", ושוב ושוב ענה לה נתניהו את אותה תשובה, במילים כאלה או אחרות: כשם שבג"ץ מצפה שאכבד את החוק, גם אני מצפה מהם שיכבדו את החוק ולא יבטלו חוק יסוד, ונקווה שלא נגיע לזה. כמובן שהוא התכוון לנושא עילת הסבירות.  

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

מי שחשב שנתניהו מעדיף לדבר רק אל האמריקנים ולא אלינו, מוטב שיחשוב שנית. או מי שחשב שהוא מחרים את התקשורת הישראלית ומתראיין רק לתקשורת זרה כי הוא חושש משאלות קשות של העיתונאים שלנו, נוכח לדעת שאתמול הוא דיבר גם דיבר, אלא שהפעם הוא העביר מסר חד וברור באמצעות תקשורת זרה ומעל ראשה. 

והמסר הוא, שבעצם הוא לא מתכוון לכבד את החלטת בג"ץ, עד שבית המשפט העליון מצידו, לא יכבד את החוק שאוסר על ביטול חוק יסוד. ולא רק, אלא שבאותו מסר, היה איום מרומז לבג"ץ, ראו הוזהרתם. 

למעשה, הוא הכשיר את הקרקע לקראת הבאות, ואם היה למישהו ספק, שנתניהו בלב ליבו פנימה צריך את לוין ושות' לכפרות, והיה מעדיף לנהל את העניינים בלעדיהם כי הם רק גורמים לו צרות ובלגנים, מי שחשב כך, התבדה, כי אתמול באותו ראיון, נתניהו נשמע נחרץ מתמיד לגבי אי כיבוד החלטות של בג"ץ, ממש כפי שמצפים ממנו לוין ושות' שיגיד ויפעל. 

המחאה אם כך, חטפה גול רציני מצד מי שכנגדו היא מוחה מזה מספר חודשים, ואם היא זקפה לזכותה כמה נצחונות בשדה הקרב, וחשבה שאוטוטו, היא תצא כשידה על העליונה ותשיג את מטרותיה, עליה לחשב מסלול מחדש כי האיש שבו היא תולה את כל האשמה והאחראי העיקרי לתוהו ובוהו שמתרחש לנגד עינינו, רק יצא מחוזק יותר ובטוח שהצדק איתו. 

אותה עיתונאית אמנם גילתה אומץ כאשר לא וויתרה עד שתקבל תשובה, אבל באותה הזדמנות נתנה לנתניהו את האופציה לאזור אומץ בעצמו אחת ולתמיד, ולהגיד את אשר על ליבו בלי להסס, לגמגם או לטייח. 

אמנם כהרגלו, הוא גם הפעם התחמק מתשובה חד משמעית, וברור לכולנו שכאשר אתה מתחמק מלתת תשובה ישירה, בעצם ענית על השאלה. אבל הפעם היה ניכר באופן גלוי שלא משתמע לשתי פנים, שהוא לא נרתע מהשאלות העקשניות של העיתונאית, וענה לה באותה מטבע ובאותה עקשנות. 

עכשיו נשאלת השאלה מה יקרה מעתה ואילך, והאם ברגע  שנתניהו נתן רוח גבית לעצמו באותו ריאיון, ושיחרר את הנצרה, כשהוא מעמיד סוג של אולטימטום לבג"ץ לשקול היטיב את החלטתם כאשר הם עומדים לבטל חוק יסוד, מי יודע לאילו כיוונים יהיה מופנות היריות הבאות שלו.