לפני 40 ימים, למרות שזה מרגיש כמו הרבה יותר, נכנסנו למציאות הטרופה של המלחמה הכמעט בלתי נתפסת. 40 ימים חלפו מהרגע בו הצלחנו לחשוב על משהו אחר, לחלום על משהו אחר, או אפילו להיות מודאגים מדברים אחרים, שנדמה שהיו כל כך לא רלוונטיים. לצד אינספור הקשיים שאנחנו חווים אישית וקולקטיבית כמדינה, שבה ארץ נהדרת אל המרקע לזמן קצר של הפוגה. כרגיל, זה היה נחוץ במלוא מובן המילה.

יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>> 

הפעם, בחרו בארץ לפתוח במערכון שבוודאי נראה כמו כל ישיבה שלנו במקלט הקומתי. שתי אימהות, בניצוחן הנפלא של ליאת הר לב וגיתית פישר, מספרות בכמה שקרים הן מאביסות את ילדיהן כדי שלא יפחדו מהטילים ומהאזעקות. בזמן שהן פוחדות בכל רגע נתון כמובן. בהישמע האזעקה המוקלטת אפשר להבין את מה שידענו כבר מזמן: שילדים ככל הנראה מבינים טוב מאיתנו מה קורה, ומסתכלים על ההתמודדות הקלוקלת שלנו במהלך המלחמה כסוג של משל ללא מוסר השכל. וכן, אנחנו תמיד הרבה יותר בלחץ לעומתם. מעודד משהו. 

כמיטב המסורת, גם בתוכנית זו הגיחו לאולפן ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים יואב גלנט ובני גנץ למסיבת עיתונאים שכללה שאלות שכמובן אי אפשר לענות עליהן, הבטחות שאי אפשר לקיים, והכפשות הדדיות בין הצמרת הביטחונית שאי אפשר להניח שהן בדיוניות לחלוטין. אגב, אם תהיתם מה שלום יאיר נתניהו, אתמול זכינו לשיחה מרגשת בינו לבין אביו רה"מ, ממש כמו השיחה בין טייס המסוק לבנו שלחם בשטח, שפורסמה השבוע. רק שאהבה לא הייתה שם, ובעיקר לא מלחמה על הבית. מאף צד. לדאבוננו, לא רק הפן הביטחוני מטריד אותנו בימים אלה, אלא גם הזירה הכלכלית לא מוסיפה לנו נחת. בדיוק בגלל זה, התייצב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כדי להבהיר מה קורה עם הכסף שלנו, ובחר, לא רק מטאפורית, לשבת על הכספת העמוסה לעייפה. בהצלחה לכולנו. 

ואיך אפשר בלי האתוס של המלחמה, הדמות המדוברת ביותר במהלך החודש האחרון, נושא השיחה המרכזי בכל שיחת סלון רבתי? אני מדברת כמובן על דני קושמרו, שפרץ לשידור ממקום מושבו באולפן החוץ שבדרום הארץ. אתוס נוסף ללא ספק הוא אליהו יוסיאן, הפרשן שהפתיע אותנו עם המבטא וגרם לנו להבין שאנחנו לא באמת מבינים במזרח התיכון, או במאכלי עדות. אתמול, התגייס לא רק למאמץ ההסברתי, אלא התנדב לסייע לנבחרת ישראל להיות טובה יותר מול יריביה העתידיים. ואפרופו טובים יותר, אם עדיין לא צפיתם, זהו הזמן להתכונן גם לכיתת הכוננות של ניסן המאבטח, שלא תשאיר מקום לסימני שאלה.  

לאחר ההצלחה של המערכון המציג את כתבי BBC בעודם מוותרים על האובייקטיביות בתיאור המלחמה מול חמאס ומתייצבים נגדנו, אתמול זכינו לחלק ב' מצוין וחזק במיוחד. אותה עיתונאית BBC  ממולחת מתקרית בית החולים משוחח עם לא אחר מיחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, שסיפר כמה הוא ושכמותו נפגעים במהלך המלחמה. אחסוך מכם את התיאורים הקשים של סינוואר שסיפקו בוקס מוצדק בבטן, אבל בואו נגיד שהכל הוכשר על ידי אותה עיתונאית פיקטיבית. ובאופן מצער, יש אנשים בעולם האמיתי שבאמת מאמינים לכך שאנחנו הרעים בסיפור. האחריות לשנות זאת, להזיז את המטוטלת האכזרית ולהתנגד לנרטיב המעוות הזה היא אך ורק עלינו. זה בדיוק מה שעושה ארץ נהדרת בערימות של שנינות וחן, עד שכל העולם יידע מה עוללו לנו. וגם בחזית הזו אנחנו ננצח.