איזה שבוע היה לנו. עדיין מלחמה, עדיין חטופים, ועדיין כל כך קשה להאמין מה אירע לנו אי שם לפני יותר מארבעה חודשים. בממשלה, כמו בממשלה, ידעו גם השבוע להתמקד בעיקר, והקפידו לייצר ויכוחי סרק, ממש כאילו אנחנו לפני ה-7 באוקטובר. אחד מהעימותים המתוקשרים והרלוונטיים במידה מועטה היה, איך לא, קרב הוודקה של השר דוד אמסלם וחברת הכנסת טלי גוטליב, שירד לפסים אישיים ברמה של עשר שנות היכרות. וגם זה ראה אור אתמול בארץ נהדרת.
לאחר שהלכה לטקס האלטרנטיבי הפלסטיני - המהפך של חני נחמיאס
לצידם בקואליציה האלטרנטיבית של ארץ, כמו במציאות, כיכבו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שספר עוד יום של הישרדות פוליטית, והשר איתמר בן גביר שניסה להסביר מדוע אנחנו לא צריכים את ארצות הברית. ואז, לפתע, גילה שכן. פרט חשוב: נשיא בת בריתנו הגדולה ביותר לא נותר חייב. ביידן עלה לשידור היישר מאמריקה הרחוקה, בתחפושת אקטואלית למדי של קפטן אמריקה לקראת פורים, ואמר בדיוק מה שהוא חושב. בלי לצנזר, ובלי להעניק אהבה ללא תנאי. כאן חשבו קצת אחרת.
עוד אירוע מפתיע למדי שפקד אותנו השבוע הוא התייצבותו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לצדו של הדוד ג'ו, חרף היותו יוצא בעקיפין נגד חבריו לממשלה. בדיוק בגלל זה גם דרעי פסע אתמול לאולפן בהססנות וסיפר עד כמה הוא מעריך את ידידתנו משכבר הימים. אגב, אם תהיתם היכן השרה מירי רגב, מסתבר שבקרוב היא עתידה לטוס לסרי לנקה. שנייה לפני האריזות, קפצה להסביר את פשר העיתוי.
אני מודה שבעקבות רצף ההתרחשויות והרצון העז באסקפיזם, לא יצא לי לעקוב אחרי המסע לבחירת נציגנו לאירוויזיון 2024. אל דאגה, בארץ נהדרת העניקו השלמה למי שפספס, והציגו לראווה את השליחה הנהדרת שלנו, הלוא היא עדן גולן. ליוו אותה, כמתבקש, השופטים אסף אמדורסקי, איתי לוי וקרן פלס, שהתקשתה להישאר אדישה נוכח המתרחש. למרות שלא תמיד הייתה סיבה לכך.
משהו שלחלוטין פסח מעליי, למזלי, הוא מן מסמך המעיד על תרחיש של היעדר חשמל ל-72 שעות כחלק ממלחמה עתידית עם חיזבאללה. לי אישית לא חסרות דאגות, ואני מניחה שגם לכם, אבל הסירו חשש מלבכם. סיכוי סביר שזה יישאר בגדר צ'יזבט, ואם לא – לפחות לא נצטרך לקום לשעון המעורר. כי הוא פשוט לא יצלצל כי לא תהיה לנו סוללה בטלפון. תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה. שוש ויעל פוליאקוב, שצריך עמוד שלם כדי להגדיר את הדינמיקה הנפלאה ביניהן, בלי צחוק, הגיבו לבשורת החשמל כמו שרק הן יודעות. עם הרבה קללות וסרקסטיות. כמה חיכיתי לחיקוי הזה.
אפרופו מלחמות – גם אתם התחלתם להשתמש במשפט החבוט 'זו שפה של ה-6 באוקטובר' כדי להדגיש שמשהו השתנה? במידה ולא, אתם מוזמנים להתחיל, וככל הנראה זה יעבוד לכם. צריכים עוד רעיונות? פתיח התוכנית אתמול יעניק לכם חופן. רמז: דו"חות חניה, פינוי כלים מהשולחן, ועוד שלל דברים שעדיף לוותר עליהם. לא נתגעגע.