השטן לובשת פראדה | The Devil Wears Prada

השנה היא 2006. העולם צמא לסרט שישלב בתוכו רוע טהור, אופנה, הישגיות חסרת תקנה והתנהלות חסרת אחריות. ואז הוא מגיע, 'השטן לובשת פראדה' שנפוץ ברחבי הגלובוס כמו אש בשדה קוצים. כמעט שני עשורים אחרי, ממש השבוע, חזר הסרט לראש טבלאות הצפייה בנטפליקס. מבולבלים? גם אני. מצד שני, לא צריך סיבה בשביל עוד פעם של הטירוף הזה. גם אם מדובר בפעם העשירית. 

במידה ועדיין לא צפיתם, הדרמה הקומית הנהדרת הזו עוקבת אחר אנדריאה (אן האת'וויי), עיתונאית צעירה המנסה בכל כוחה לפרוץ לעולם התקשורת עליו היא חולמת. בדרך לשם, מתקבלת לעבודה במגזין אופנה מפונפן בניו יורק, והבוסית שלה, מירנדה (מריל סטריפ), מוכיחה לה בכל פעם מחדש שהיא ככל הנראה הגיעה מהגיהנום. למרות שאנדריאה לא הועסקה בתור עיתונאית, אלא כסוג של עוזרת, שנה במקצוע תפתח בפניה דלתות חשובות. רק מה? כל יום בכלוב הזהב הזה 

הוא נצח. אמנם עברו 20 שנה, אבל הסרט עדיין משמש כהשראה ללא מעט סרטים שבאו אחריו, גרף מעל 325 מיליון דולר לאחר שעלה לאקרנים, וסטריפ אפילו הייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה הנפלא. בקיצור, נפלה בחלקנו הזכות להיזכר שוב בכל הג'אז הזה. לא לפספס.

The Devil Wears Prada.jpg (צילום: באדיבות נטפליקס)
The Devil Wears Prada.jpg (צילום: באדיבות נטפליקס)

מטומטמת | Metumtemet

ומקלאסיקה אחת לקלאסיקה אחרת, שונה בתכלית. דרמת הפשע שעלתה אי שם ב־2016 מביאה את סיפורה של שירי (בת חן סבג שגם כתבה את הסדרה), שחקנית נטולת עבודה המקפידה להתפרנס מתפקידים קטנים בלבד. ותוסיפו לכך זוגיות פרובלמטית, פלירטוטים עם המשטרה, ועסקים מפוקפקים שלא ממש עוזרים לה להמשיך הלאה. 

במהלך הסדרה בת שלוש העונות תמצאו גם את השחקנים משה אשכנזי, שני קליין, מיקי לאון, רותי אסרסאי, ליאור רז ועוד רבים וטובים. מצפים לראות משהו שכבר ראיתם? אז זהו שלא, לא בטלוויזיה הישראלית ולא בכלל. לא אכביר במילים, בהצלחה. 

המיניונים | Minions

עוד מגמה מוזרה ברשימת הסרטים הנצפים במהלך השבוע החולף, היא העובדה שארבעה מתוך העשירייה הפותחת שייכים לסדרת המיניונים. מומלץ להצליב גם עם הגדילה בשיעור קניית הבננות בסופרים ברחבי הארץ. אחזור אליכם עם תשובה. 

מה אני כן יודעת לומר על הסרטים המתוקים האלה? הם חמודים להפליא, ובראשם מככבים יצורים חד תאיים צהובים וממכרים המזכירים בננות. בסרט הנושא את שמם, מתחילים המיניונים את הקרב שלהם בנבלים שמצאו בדרך, מבלי לשכוח לשמור על הווי בשלל דרכים משונות. 

חרף העובדה שלא צפיתי בכל הסרטים, כי בכל זאת אין לי לגיטימציה לעשות זאת כאדם שאינו צעיר מספיק או לחילופין הורה, המיקרואורגניזמים הללו נכנסו ללבי. גם בפורים, פעמיים לאורך חיי, ולא ארחיב.

Minions (צילום: באדיבות נטפליקס)
Minions (צילום: באדיבות נטפליקס)

לאהוב מחדש | Love Again

אחרי שחזרנו אחורה, עת לשוב להווה. מאחורי השם המסתורי משהו ניצבת אומנית, המצויה איפשהו בתהליך האבל על מות ארוסה. בתרחיש משונה למדי, שקורה רק בסרטים, היא בוחרת לסמס לו את הגיגיה הכמוסים, למרות שאין מי שיענה לה בצד השני. 

ואז היא כן מקבלת מענה. כמובן שזה לא הוא, יש גבול לכמה מופרכת יכולה להיות העלילה, אבל מי שכן ניצב בעבר השני הופך להיות ידיד נפש, מבלי שזה היה כלול בתכנון. מרגש, משעשע לפרקים, ולא מאוד נדוש. נפלא לערב גשום. 

Love Again (צילום: באדיבות נטפליקס)
Love Again (צילום: באדיבות נטפליקס)

מאהבת, מטרידנית, רוצחת | Lover, Stalker, Killer

ונסיים בסרט שהוא אמנם מעניין, אבל לא הייתי צופה בדיעבד נוכח כמויות הקרינג' האימתניות, בייחוד לא בתקופה זו. תופעת לוואי שעליכם להכיר: המתואר בהחלט עלול לגרום לאובדן אמון במין האנושי. 

במכרז הסיוט הזה ניצב דייב, רווק דאז שחיפש את שאהבה נפשו באתרי היכרויות. עד פה סטנדרטי. באיזשהו שלב יפגוש אישה שתפתח אליו אובססיה רעילה ומסוכנת, שהוא ככל הנראה מתחרט שפגש בכל בוקר מחדש. 

הסיפור הנ"ל חולני בצורה נוראית, על כל המשתמע מכך, ולפעמים צריך להתגבר על הסקרנות ולוותר על התענוג בפיצוח האמת. כמו כאן למשל.

Lover, Stalker, Killer.jpg (צילום: באדיבות נטפליקס)
Lover, Stalker, Killer.jpg (צילום: באדיבות נטפליקס)