באחת הסצינות הזכורות ביותר מתוך ״זוהי סדום״ מביטה אשת לוט (טל פרידמן) לאחור על סדום שעולה בלהבות ומכריזה בהשתאות שתחיה לנצח בצורת ממים ״אינעל שורלק ואחותו, איזה מחזה מרהיב״ לפני שהיא פוגשת את גורלה הידוע. ״חולית: חלק 2״ הוא מחזה מרהיב בקנה מידה גדול בהרבה, והסיבות לכך כמעט רבות מדי כדי למנות, אבל אנחנו ננסה.
נאמן לשמו - הסרט ממשיך בדיוק מאותה נקודה בה הסתיים החלק הראשון - בית אטריידיס נפל, השליטה באראקיס וב״תבלין״ חזרה לידיהם של חברי בית הארקונן האפלים בתמיכתו ואישורו של הקיסר ורק פול אטריידיס ואימו - ליידי ג׳סיקה שרדו את הטבח ועכשיו הם חוברים לדררים (יושבי אראקיס המקוריים) בניסיון לנקום ולהחזיר את השליטה בכוכב וב״תבלין״ לבעליו המקוריים.
אחת המשימות הקשות ביותר הניצבות בפני כל סרט שמשמש כהמשך או חלק שני היא למצוא את הדרך להתעלות על קודמו, ויש מספר גישות לגבי הדרך לעשות זאת - סרטים מסוימים בוחרים לגייס שחקנים חדשים כדי לעבות את יכולות המשחק, אחרים - משקיעים יותר בויזואלים שעל גבי המסך, יש כאלו שבוחרים להרחיב את הסיפור כדי למשוך קהל גדול יותר. ויש יחידי סגולה כמו דני וילנב למשל שפשוט בוחרים לעשות את הכל.
גויסו שחקנים חדשים כמו אוסטין באטלר (״אלוויס״) בתור פייד ראות׳ה - הנבל הפסיכוטי, פלורנס פיו (״אופנהיימר״) בתור ביתו של הקיסר וחברה במסדר בנות הגשרית, ואפילו כריסטופר ווקן בתור הקיסר עצמו.
הסיפור הורחב והפך להרבה יותר נגיש לקהל הרחב - אם בחלקו הראשון הסרט היה איטי ומלא תככים ותהיות פילוסופיות שסייעו לבניית העולם ונתנו רקע לצופים שלא בקיאים, הרי ש״חולית: חלק 2״ לא מספק את אותן הנחות לצופים וזורק אותם ישר לתוך המתח והפעולה שמגיעים בכמויות גדולות הרבה יותר, וכוללים את אחד משיאי ז׳אנר המד״ב שנראו בעשורים האחרונים במערכה אחרונה שמצליחה להיות מלאת פעולה ומתח, אבל גם לא חסרה בהתפתחויות מדהימות בצד האישי. אבל אין כמעט צל של ספק שהאספקט הכי מרהיב ב״חלק 2״ הם הויזואלים שבו.
כדי להבין עד כמה הם מרשימים יש לחלק את הנושא לשתיים - ראשית לעבודתו המופלאה של הצלם גרג פרייזר שעבד גם על החלק הראשון ועל סרטים נוספים כמו “הבאטמן״ ו״היוצר״. פרייזר יצר לסרט מראה מהמם בו הוא מצליח לקלוט את עוצמתן של סצינות הפעולה אבל גם את גודלם של חלק מהמבנים, נופי המדבר הבלתי מסתיימים, אבל בו זמנית הציג גם תקריבים מהממים של דיאלוגים בין דמויות שמכניסות אותנו כצופים עד למקום בו ניתן לחוש את רגשותיהם כאילו היינו חלק מגופם.
שנית - עבודת האפקטים תגרום לכם לחשוב שלא היה בסרט ולו פריים ממוחשב אחד. מרכיבה על תולעי חול ענקיות (אחת מהסצינות המלהיבות והמרהיבות ביותר שראיתי לאחרונה, כזו שלקח למעלה מ 3 חודשים לצלם אותה) ועד לקרבות רבי משתתפים שמרגישים לעיתים כאילו אנחנו רואים דיווח חדשותי על משהו שמתרחש לא רחוק מאיתנו. חולית הוא פשוט ממתק ויזואלי שמגיע לרמות טכניות שנוגעות בשלמות.
אבל לא על האפקטים לבדו יחיה הסרט הזה, כי גם הסיפור שלו מצליח להיות סבוך, מלא רבדים והפתעות וצמיחה אישית - לטוב ולרע. שלא בצורה נפתיע, כוכבי הסרט - טימותי שאלאמה (וונקה), וזנדיה (אופוריה) בתור פול אטריידיס וצ׳אני מספקים את הסחורה ובגדול - שאלאמה בתור פול הוא כבר לא ילד מפוחד והססן כפי שהיה בחלק הראשון, אך הוא עדיין נאבק עם המשמעות של הובלת אנשים לקרב ועם האמונה של הדררים לפיה הוא עשוי להיות המושיע שלהם.
צ׳אני לעומתו נאבקת בלב שלה - היא הולכת ומתאהבת בפול, אבל חוששת מהשינוי שחל בו, ומכיוון שהיא לא מאלו שחולקים באמונה שהוא עשוי להיות המושיע - נאבקת גם בעצמה. תהליך הצמיחה שעוברים פול וצ׳אני מספק כמה רגעים נוגעי ושוברי לב ומניחים את היסודות לחלק השלישי של הסיפור, אם וכאשר נזכה לראות אותו.
״חולית: חלק 2״ הוא מסוג הסרטים שאנחנו כמעט ולא זוכים לראות יותר. הוא אפוס מדע בדיוני שלא בוחל בסיפור מלא פאתוס ומשמעות, אבל כזה שמרגיש גם נכון ורלוונטי עבור העולם שלנו כאן ועכשיו. הוא משלב בניית עולם מדהימה, דמויות מרתקות וקטעי פעולה מרהיבים עם דמויות שלמות ואמיתיות, כאלו שכל אחד יכול להזדהות איתן, ועושה את הכל תחת שרביטו של המאסטר החדש של הז׳אנר שמביא את כל האלמנטים שבסרט עד כדי התעלות על סך החלקים והגעה לכדי משהו שלא ניתן להמנע מכינויו - יצירת אומנות.
רוצו לראות, וכדאי על מסך כמה שיותר גדול.
חולית: חלק 2 יעלה לבתי הקולנוע בארץ ביום שלישי ה 27 לפברואר.