מודה: הסתקרנתי לראות מה הסיפור של "הפטריוטים". על מה כל המהומה, איך הם מצליחים להביא נתוני רייטינג מרשימים שנותנים פייט למתחרים החזקים, איך הם הופכים לשיחת היום, עם פאנליסטים שרובם לא היו מוכרים וקונספט קצת מיושן של קהל באולפן. החלטתי להקדיש שעתיים מחיי לתוכנית שהתכנים בה מנוגדים לתפיסת עולמי הפוליטית.
"הפטריוטים" מסתמנת כתוכנית הבידור הטובה ביותר בזמן המלחמה | דרור רפאל
לפני מספר חודשים עשיתי כבר ניסוי כזה עם "הפטריוטים", באותה תוכנית הוזמן ראש הממשלה נתניהו לאולפנים, וכולם נעמדו על רגליהם, מהקהל, הפאנליסטים ועד המנחה ינון מגל שמנצח על חברי הכת, וקיבלו אותו במחיאות כפיים סוערות כמו פולחן הערצה. אפילו נתניהו עצמו הרגיש לא בנוח, אז שיפשפתי שוב ושוב את עיני לוודא שאני לא הוזה, כמות הליקוקים לשליט, עשו לי בחילה ובעיקר הלם שנותר חודשים קדימה, שהבטחתי לעצמי שתכנים מהסוג הזה לא יהיו בביתי.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
אבל עבר מאז זמן, ושיערתי שמפיקי התוכנית התפתחו, למדו והחכימו, בעיקר עכשיו כשהם חלק מהטבלה של הגדולים הנחתי שהם התאזנו קצת, הבינו שעיתונות היא לא שופר ולא כתבי חצר, ותפקידה של העיתונות היא לבקר, ולהציף נושאים שעל סדר היום, והאמנתי שעכשיו - כשהם בהחלט משחקים כבר במגרש של הגדולים – הם יתאימו את עצמם למעמד המכובד, והחלטתי לתת הזדמנות נוספת אמש. הבטחתי שאני מגיעה "טאבולה ראסה", בלי דעות קדומות, עם לב שלם ונפש חפצה, כי אני יודעת לפרגן למתחרים כשנדרש ומגיע להם, ולהיות
אובייקטיבית ולסקר בצורה הוגנת, ומי שקורא את הטורים שלי עשוי לעיתים להתבלבל בדעותיי, כי לפעמים אני פה ולפעמים אני שם. זה לא בגלל שאני "סטייק שמתהפך", אלא רק כי אני גמישה, שפתוחה גם לשמוע דעות שונות ומצליחה לראות את התמונה הרחבה משני צידי המפה. והייתי ממליצה כך לכולם, לא להיתקע על בחירה אחת, לא לסגוד לאדם אחד בכל מחיר, אלא לדעת להיות גמיש בהתאם לאירועים וההתרחשויות, כי החיים הם דינמיים.
אז עם אילו רשמים נותרתי אתמול?
תחיל מהקהל, סליחה, מהקומץ הקטנטן של אנשים שהוגדרו כקהל. נמשיך למנחה הליצן שנותן להם את הקיו מתי למחוא לו כפיים כי מגיע לו על הנאום חוצב הלהבות, מזל שהוא יכול להתעטף בתירוץ שהתכנים בתוכנית הם סאטיריים, כך לפחות הם מציינים בכתובית הפותחת את התוכנית. אבל שום דבר שם לא היה סאטירי או משעשע אמש , אז נראה שזה רק כסת"ח לתביעות הדיבה שהיו עפות שם בשפע, כי כמות הגידופים והטינופים שנזרקו באולפן על מתחריו של נתניהו, לא שמעתי בחיי בשום מקום שמכבד את עצמו.
את דמותו של גנץ בוושינגטון הגחיכו לבדיחה מהלכת במסעותיו באמריקה. מגל כינה אותו ,צ'יפופו", "חתרן בלתי נלאה", והצהיר "איך העז לטוס בלי אישור של ראש הממשלה" כמו כן תיאר אותו כמסכן שהשפיל את עצמו וסידר לעצמו פגישות. "בלתי נתפס שגנץ חותר תחת נתניהו, זה בלתי נתפס, ונא למחוא לי כפיים על הנאום", אמר מגל ועיני נפקחו כאילו ראיתי כרגע חללית בשמיים, ואז הוסיף על גנץ לקינוח ש"אין לו השקפה, שום אידיאל, שטנץ משובט". לצד הרפש על גנץ, בכל זאת הצליחו להביא ניוז מעניין, ומגל טען שהוא יודע בוודאות שגלנט גם כועס על גנץ שנפגש עם שר ההגנה האמריקאי.
גם הרפש על יאיר לפיד נאגר אתמול באולפן בערימות. כינו אותו בור, שעושה סיבוב פוליטי על דתיים, צחקו עליו שהוא מדבר על ביטחון כשהוא לא עסק מעולם בביטחון במהלך חייו, רק שכחו שרבים מהממשלה המכהנת שלה הם כ"כ סוגדים, לא שירתו בכלל בצבא. ביקרו את לפיד שהוא מתלונן שהממשלה עוסקת בפוליטיקה ובאותה נשימה הוא קורא לבחירות בזמן מלחמה, והוסיפו שכל עוד לפיד יעמוד כפרזנטור גרוע באירוע הזה של גיוס החרדים הוא לא ישנה את התמונה. כמו כן הוסיפו שהוא לא מפספס אף הזדמנות לקחת נושאים חשובים ולהפוך אותם לנושאים פוליטיים . גם אם יש אמת בדבריהם והיו פעמים שהיה בהם אמת, הדרך והסגנון שנאמרו היו מבזים ומעוררים אנטגוניזם.
השיח החוזר באולפן הפטריוטים על ערוץ 12 שהוצג כערוץ תרעלה ותעמולה, ומכונת רעל בלתי פוסקת של חמישים שנות כיבוש תקשורתי . אלה בערך המשפטים שנאמרו בתוכנית כשהרעל היחיד ששמעתי היה בשעתיים המזוקקות האלה של "הפטריוטים". וכמה מגוחך זה לטעון שהתקשורת של 12 שולטת כבר שנים, והגיע הזמן להפיל את המטריקס הזה. כמה נהדר להפוך את התמונה, לקחת בכוח את המקום הקורבני הכבוש, כשראש הממשלה שבו הם תומכים מנהל לנו את המדינה כבר כמעט שני עשורים, אז איך בדיוק התקשורת בערוץ 12 שולטת או קובעת את סדר היום? גם הסתלבטו על ירון אברהם שמחק ציוץ בנוגע לעסקת החטופים וגם זלזלו בעיתונאי רביב דרוקר, ואמרו שהיום הוא לא היה מעז לחשוף את הסיפור על יוסי כהן ראש המוסד לשעבר והדיילת כי היום כהן כבר לא בצד של נתניהו. ביקרו את ערוצי החדשות שהפכו את התמונה הפרובוקטיבית של מאי גולן שהתנוססה על דיסק בצעירותה לאירוע תקשורתי, אבל שכחו לציין אמש בפטריורטים שלא את התמונה הפרובוקטיבית ערוץ 12 ביקר, אלא את העובדה שאותה מאי גולן לא התגייסה לצבא מטעמי דת, ובאותה שעה שקיבלה את הפטור המיוחל משירות למדינה, הצטלמה בתמונה חושפנית. כמה קל לעוות את המציאות.
השיח היחיד שהיה אמש באולפן על החטופים היה ביקורת על דובר מטה החטופים חיים רובינשטיין שצייץ נגד חגיגות יום העצמאות בזמן ש-134 חטופים ישראליים נמקים בשבי חמאס. ב"פטריוטים" טענו נגדו אם אתם לא רוצים חגיגות עצמאות אז למה אתם נלחמים על טקס פרסי ישראל שייערך כסדרו, אם חוגגים אז חוגגים את כל הטקסים. ייאמר לזכותו של מגל שפה יש אמת בטענה שלו.
על דבריה של פרופסור יולי תמיר שהייתה בעברה במפלגת "העבודה" ושרת החינוך בדימוס והעזה לשנות את הסלוגן של נתניהו ביחד ננצח, אמרו מגל וחבריו "היינו שבויים על ידי כת מטורללת בור ועם הארץ".
ניהלתי לא מעט ויכוחים בשנה האחרונה מאז המהפכה המשפטית עם תומכי נתניהו הנאמנים למנהיגם באש ובמים, ואתמול אחרי שציפיתי ב"פטריוטים" גם הבנתי מאיפה הם לקחו את כל הסיסמאות האלה שחוזרות על עצמן, שתמיד גרמו לי להבין שאין טעם להמשיך לנהל שיח חרשים אילמים.
לסיכום, כמות הטינופת שרצה שם באולפן הייתה קשה מדי להכלה עבורי. ההפוגה היחידה שהייתה לי, זה הרגע שהגיעו הפרסומות ואז ראיתי על המסך את כוכבי "ארץ נהדרת" עלמה זק ואסי כהן, מככבים בפרסומת, לרגע הרגשתי שחזרתי לשפיות ונזכרתי מהי סאטירה אמיתית.