שרת ההסברה בדימוס גלית דיסטל אטבריאן התיישבה לשיחה פתוחה אצל רוני קובן בכאן 11 ושיתפה כי היא נמצאת בתקופה הקשה ביותר בחייה. פעמיים במהלך הריאיון, זלגו דמעות מעיניה. פעם, כשדיברה על חייה המאתגרים עם ילד אוטיסט, ופעם שנייה כשנזכרה בתקרית המרפסת במהלכה ננעלה על ידי דוברו של ראש הממשלה יונתן אוריך בקומה ה-14 במצודת זאב, שבסופה אוימה על ידי ארבעה גברים, ביניהם ראש הסגל צחי ברוורמן, שאת שמו הסכימה בחפץ לב להסגיר אפילו שהמראיין לא דחק אותה למסור שמות.
לרגע האמנתי לה. דיסטל אטבריאן היא סיפור קלאסי של מי שנפלה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. היא נגעה בכס המלכות, זינקה לפסגה ברגע אחד, רק בגלל שששיתפה כמה ציוצים לטובת ראש הממשלה, ורגע לאחר מכן מגדל הקלפים קרס.
אחרי התפטרותה המבישה בעיצומה של המלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל, התפטרות שאותה תירצה בכך שקיבלה הוראה על ידי משרד ראש הממשלה לא להתראיין בארץ או בעולם, מה שהתפרש כהבעת אי אמון טוטאלית מצד נתניהו. חשבתי אז, שהיא בפעם הראשונה מגלה סימנים מובהקים של ביקורת נגד מי שכונה בפיה "הקיסר".
אולם אמש היא לא הפסיקה עם מסע הליקוקים לנתניהו, אותו מסע שהוביל אותה מאישה נטולת כל ניסיון פוליטי - לשרת ההסברה. בריאיון אצל קובן, היא לא מבקרת ישירות את נתניהו, אלא את הפמלייה שעוטפת אותו, וניכר היה כי באמצעות אותו ריאיון, היא מנסה לסגור חשבון עם אותם ארבעה גברים, ביניהם אוריך וצחי ברוורמן שהקיפו אותה באגרסיביות ומנעו ממנה, לטענתה, להגיע לראש הממשלה "ולהלשין" עליהם, כי חששו למקומם.
בסוף הריאיון ברוורמן ואוריך הכחישו מכל וכל את סיפורה המוזר של דיסטל, אולם אם אמת דיברה השרה לשעבר, הסיפור שלה שופך אור שנגוע באינטרסים אישיים זרים, על סוג האנשים סביב נתניהו שעוזרים לו לקבל החלטות הרות גורל בעניינים מדיניים.
ומדוע? כי הסאבטקסט שלפחות אני מזהה מווידויה של דיסטל, היא שכלבי השמירה של נתניהו ואנשי אמונו, מתנהלים מאחורי גבו ללא ידיעתו, ממדרים אותו מתרחישים ואירועים, ובמקום לשרת אותו נאמנה, משרתים את עצמם ודואגים אך ורק לישבנם. אלו הם גם אותם כלבי שמירה שאחראים על דפי המסרים של ראש הממשלה והתגובות לתקשורת, שגרמו לי השנה לתהות לא פעם מה קרה לאשף המילים והנאומים נתניהו, שידע תמיד מה להגיד ומתי, ועכשיו נאלץ לסמוך על אנשים אינטרסנטיים שכותבים לו דפי מסרים שרק מכשילים אותו וגורמים נזק לתדמיתו.
למי שלא ידע איך דיסטל הגיעה לתפקיד שרת ההסברה בו נכשלה כשלון חרוץ, גילה אתמול שמספיק כמה ציוצים של ליקוקי תחת לנתניהו, וככל שהלשון שלך ארוכה יותר ומגיעה עמוק יותר, כך גדלים הסיכויים להשתבץ גבוה בסולם בכירי האומה. ואם זה הסיפור האמיתי, לא ירחק היום שינון מגל, וכל מיני כתבי מטעם בערוץ 14, יצטרפו לרשימת הליכוד ויקבלו שיחה משמחת מלשכת ראש הממשלה שתודיע להם: וולקאם טו דה קלאב.
דיסטל אטבריאן נשמעה אתמול כמי שנשבתה בקונספציה שנתניהו הוא כל יכול, וכמו מתבגרת מתלהבת העריצה ועדיין מעריצה את האדמה עליה הוא דורך. לא עניין אותה שיפוץ הבריכה בקיסריה בעיצומה של מלחמה ולא התיקים הפליליים שלדעתה נתפרו על ידי בית משפט שמאלני וחורש מזימות. מה שמטיל צל על החוש המוסרי והערכי שלה.
ויותר מזה. כאשר נשאלה על ידי קובן אם אין לה אף ביקורת על נתניהו והדרך שבה הוא מתנהל, היא המשיכה במסע הליקוקים ואמרה שאין מנהיג מוצלח ממנו. וכאן, היא סתרה את עצמה. כי רגע לפני, היא אמרה שהוא היה צריך לקום ולקחת אחריות על אירועי השבעה באוקטובר. אז אם את מודיעה קבל עם ועדה שהוא אחראי למחדל הנורא, מחדל שיותר ויותר אנשים ברשתות מכנים אותו: טבח נתניהו, איך את יכולה להמשיך ולטעון שהוא המנהיג האולטימטיבי ואין בלתו? ואם את ממשיכה לעצום עיניים ולא לראות נכוחה, מה שאפילו ילדים מסוגלים היום לראות, שהמצב על הקרשים, או אם את מבולבלת ומלאה בסתירות פנימיות שבאו אמש לידי ביטוי בראיון בצורה בולטת, הרי טוב עשית שהתפטרת.
גם המאמץ שלך לאורך הריאיון להשחיל מילים ומשפטים באנגלית, יכולת הנדרשת לתפקיד שרת ההסברה, לא יועילו. גם לא יועילו תירוצים, שהממשלה לא הקצתה לך מספיק משאבים לתפעל את אותו משרד. פה אני חייבת לתמוה, למה קובן עשה לדיסטל הנחות ולא שאל את השאלה הכי מתבקשת, על הכישלון הגדול של דיסטל כשרת ההסברה מאז פרצה המלחמה, והכישלון המוחץ בהסברה עולמית, אפילו בהיעדר מדפסת ונייר כתיבה. איך אמרה אופירה אסייג על דיסטל אטבריאן בתוכניתה עם חיים לוינסון? ברוך שפטרנו.