מהדורת חדשות שישי בערוץ המרכזי 12, שינתה פאזה אתמול. במקום להאכיל אותנו בכמויות של דיכאון שאיתו אנחנו נכנסים לתוך שבת המלכה, ההפקה נקטה בטריק אחר, על מנת להגיד בעקיפין את אותו דבר. אולם הפעם, לא בצורת נבואות שחורות והבהלת הציבור, אלא בהגשת מכלול שאלות נוקבות המופנות לראש הממשלה, שאלות שכולנו שואלים, אם בשיח עם חברים, או בינינו ובין עצמנו. והיו שם הרבה שאלות מתבקשות הנוגעות לענייני היום. אני תמיד חשבתי ששאלות הן הרבה יותר מעניינות מתשובות, הן כבר אומרות הכל.
לכן, הרעיון להגיש את המהדורה במסגרת שאלות לראש הממשלה הוא מעניין וייחודי והמהדורה המיוחדת הזאת, למרות שתכניה עדיין לא בישרו טובות לצערנו, היתה הפעם בהחלט מסקרנת ומאתגרת.
אלא מאי? ראש הממשלה לא נכח שם על מנת לענות עליהן כי "ראש הממשלה לא מדבר" (הכותרת הראשית של המהדורה), ונמנע מלהתראיין. מן הסתם, על מנת להימנע משאלות קשות על כשלונותיו והמבוכה הנלווית להן, כאשר אין מענה מספק. האיש שכונה במשך שנים, כ"מר ביטחון" היחיד שיכול להעניק לנו אותו, לא רק שלא העניק לנו אותו, גם הבטחון העצמי שלו, לא משהו, אם הוא חושש להתעמת ולהתמודד עם שאלות התקשורת. האם הדבר נובע מפחדנות ורפיסות כפי שביקרו אותו רבים לנוכח העובדה שהוא הכניס מזוודות כסף לחמאס ובכך העצים וחיזק אויב חיצוני, או פחד מפני כל מיני סמוטריצ'ים ובן גבירים למיניהם וחיזק אויב פנימי, שמאיים לבקרים על מנהיגותו. אז אם בשאלות עסקינן, קושמרו יכול היה להוסיף את השאלה: האם אדוני ראש הממשלה, תופס את עצמו כפחדן, ורופס לאור הנתונים שהוזכרו, והאם הוא לא חושב שבגלל הססנותו אנחנו היום בברוך רציני מצפון ודרום ומכל כיוון אפשרי?
ואם בראיון דמיוני עסקינן, אפשר גם לדמיין או לנחש , את התשובות שראש הממשלה היה מעניק למראייניו, מהיכרותנו המעמיקה איתו בראיונות אחרים שלו בעבר. למשל. מה היה נתניהו עונה, לשאלה הבאה כפי שהוצגה אמש.
(פה, הייתי מוסיפה שאלה משלי: ואם הניצחון המוחלט הוא בלתי סביר בעליל, לא חראם על כל החיילים שעלולים להיהרג?).
קושמרו: אמרת בזמנו שמדינה יכולה להתקיים בלי כמה טייסות, אבל אינה יכולה להתקיים בלי ממשלה. האם אתה חוזר בך? במאמר מוסגר, הוסיף קושמרו שהנשיא ביידן הודה באופן פומבי לכל הטייסים האמריקאים שהצילו את ישראל כאשר איראן תקפה אותה. "ואצלנו?".
אני משערת שאם נתניהו היה נשאל בנושא, ונדרש להגיב להשוואה בין היחס שלו לטייסים, ליחס של ביידן לטייסיו שלו, בניחוש פראי, ייתכן ונתניהו היה עונה כפי שהגיב בעבר לשאלת עיתונאי מטרידה, בערך באילו המילים: למה אתם העיתונאים תמיד צריכים לשאול שאלות מעצבנות ורעות ובמקום להילחם בחמאס אתם נלחמים בי?
ואני אוסיף שאלה ממני "מי מימן ומי אישר את ארוחת ליל הסדר במלון היוקרה וולדורף אסטוריה?". על זה היה משיב נתניהו למראיין: אתה תמשיך להילחם בי ואני אמשיך להילחם בחמאס.
אני חוזרת ומדגישה. השאלות של קושמרו, והן רק קומץ מהרבה שאלות אחרות שריצדו ורצו על המרקע לתשומת ליבם של הצופים. התשובות לעיל, לקוחות מפרי הדמיון.
בכל מקרה, ראש הממשלה לא היה שם אתמול במהדורה על מנת לענות, אולם עצם הצגת השאלות היה רעיון מוצלח, כי דווקא בגלל היעדר תשובות, השאלות החדות, הענייניות, הישירות והאמיצות, קיבלו משנה תוקף ועמדו בגאון בפני עצמן, ורק חידדו אף יותר את הכשלים של הממשלה וראשה שהמשיכו להתגלגל גם אחרי המחדל הגדול מכולם בשביעי באוקטובר.
גיא פלג אמר אמש במהדורה, עעל תאונת הדרכים של בן גביר: "כל הכהונה של השר בן גביר, היא תאונת דרכים אחת גדולה למדינת ישראל". דימוי בהחלט קולע גם לראש שמינה את בן גביר לתפקיד כה חשוב, וגם לכל הצמרת המדינית והבטחונית. לא בכדי, הפאנל כולו בשולחן החדשות היה שותף לדעה שכולם בלי יוצא מן הכלל, ייאלצו להניח את המפתחות וללכת בעקבותיו של חליוה, ביום שאחרי.