״רוקדים עם כוכבים״ זה לא ״מאסטר שף״ או ״המטבח המנצח״ שבה אנחנו מריירים על האוכל ומרחמים על המתמודדים, לא מדובר בטראש של ״האח הגדול״ או ״הישרדות״ שלפעמים ערוך בצורה כל כך מגמתית ולא נעימה. יש כאן משהו אחר שמצליח למשוך אש בצורה אותנטית אל תכנית הריקודים. הסיבה הראשונה? כולנו אוהבים לראות התנהגויות אישיות של מפורסמים, בייחוד כשהם מנסים דבר חדש, לראות אותם נכשלים או מצליחים. הסיבה השנייה? מדובר בתכנית סקסית למות.
אין כמו לראות אנרגיה חיה ובועטת של אנשים שרוצים לנצח בכל מחיר. ידוע שמדובר בתכנית אסתטית, יפה, מעט מינית לעיתים בריקודים מסוימים, מורכבת מאאוטפיטים מרשימים בעיצוב אישי וגוף חשוף. אז מה לא אסקפיטי בכל הזימה לעיניים הזאת? לכל אחד מהמתמודדים יש סיפור שקשור למלחמה, לשבעה באוקטובר ולתקופה האחרונה שעברה עלינו כעם במדינה הזו.
לא היה קל לעבור בין סיפורי המוות על האחיין של המנטליסט דין לזכרונות הלחימה בעזה של השחקן הררי, שנלחם במילואים במקום להיות בחזרות יחד עם כולם. תחושת העצב אופפת את כולנו ובום שנייה אחר כך מתחיל ריקוד עז שמבטא דבר מה עמוק יותר. בבת אחת הכל משתנה והעיניים שוב רוצות לראות עוד.
המעבר בין אבק הכוכבים לבין הסיפורים הכואבים של כל אחד ממשתתפי התוכנית הוא לא פשוט. קשת 12 מנסה לייצר אסקפיזם זוהר אבל לא שוכחת שאי אפשר לברוח מהמציאות לחלוטין. כך גם אנחנו, מנסים להנות מהרגעים הבודדים של צפייה בתכנית בידור קלילה, בידיעה ששום דבר לא בסדר כרגע.
התרעות פיקוד העורף